פגע בפרטיות: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את אריה שקד שהדליף מידע
ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב- 433, הסתיימה החקירה אשר עסקה בחשדות לביצוע עבירות פליליות במסגרת הליך מינוי מנכ"ל רשות השידור. כזכור, החקירה החלה בעקבות תלונה שהוגשה על ידי יוני בן מנחם שנבחר לאחרונה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור.
תלונתו של בן מנחם נגעה לפרסום מסמכים חסויים אודותיו, במסגרת כתבה ששודרה באחד מערוצי הטלוויזיה ועסקה בהליכי המינוי לתפקיד מנכ"ל רשות שידור. בשנת 2002, בזמן שהתמודד בן מנחם על תפקיד אחר ברשות השידור, נערך לו אבחון על ידי חברת פיל"ת, אבחון שממצאיו חסויים.
ממצאי חקירת יאח"ה העלו כי אריה שקד, מי שהיה עד לאחרונה מנהל קול ישראל והתחרה עם בן מנחם במכרז לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, פנה למנכ"ל חברת פיל"ת בראשית שנת 2010 וביקש לקבל לידיו את דו"ח האבחון שנערך לבן מנחם, אבחון אותו לא היה מוסמך לקבל. מנכ"ל חברת פיל"ת דאג כי דו"ח האבחון יועבר לידי שקד. לאחר שזה קיבל לידיו את הדו"ח, הוא מסר אותו לעיתונאים שונים לצורך פרסומו.
היחידה, על דעת ראש להב 433 ניצב דודו מנצור, מצאה כי יש תשתית ראייתית כנגד שקד לביצוע עבירות פליליות של פגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות ועבירה של הוצאת מסמך ממשמורת, לפי חוק העונשין. עוד מצאה היחידה כי נמצאה תשתית ראייתית כנגד ששון עוז, מנכ"ל חברת פיל"ת, לביצוע עבירות של סיוע לפגיעה בפרטיות והוצאת מסמך ממשמורת.
כעת יועבר סיכום התיק לפרקליטות המדינה לעיון והחלטה בנושא.
אריה שקד מסר בתגובה: "בהפצת הדו"ח על חוסר כשירותו של בן מנחם אני מילאתי חובה אזרחית ועיתונאית. זכותו של הציבור לדעת בידי מי הוא מפקיד את גוף השידור הגדול בישראל שתקציבו גמיליארד שקלים. כל הגורמים הרלוונטיים (מבקר המדינה, ועדת שטייניץ וועדת האיתור) בחרו להתעלם מהקביעות החמורות שבדו"ח המצביעות על כך שהאיש אינו כשיר לתפקיד. במקום זאת בחרו לפתוח בחקירה פלילית. אני מקווה שהפרקליטות תעמיק בבשיקה ותגלה מי היו הגורמים שתפרו מכרז ובחרו להתעלם משורה של נתונים חמורים המעידים על חוסר התאמתו של האיש לתפקיד. הנושא תלוי ועומד בבג"ץ ובימים הקרובים צפייה החלטה בנושא".
- 5.מוטי 20/11/2011 09:35הגב לתגובה זועברת על החוק מגיע לך אריה שקד. יש לך בעיה עם תפירות וחייטות יש משטרה יש בג"ץ
- 4.שקד , כך פעלה השיטה בברית המועצות (ל"ת)אזרח הארץ 20/11/2011 03:27הגב לתגובה זו
- 3.סלמן 19/11/2011 23:19הגב לתגובה זוסלמן אכל אותה. האיש הצליח ליצור לעצמו כל כך הרבה אויבים. הוא לא הבין שאי אפשר לריב עם כולם כל הזמן!
- 2.דנה 18/11/2011 01:19הגב לתגובה זואריה שקד איש מושחת ...שפגע באנשים רבים לא רק ביוני בן מנחם פשוט כל היתר מפחדים לדבר יוני בן מנחם איש משכמו מעלה!!! מזל שנבחר
- 1.הפאה...הפאה.... (ל"ת)ושתהיה אדומה 17/11/2011 16:16הגב לתגובה זו

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
