שינויים בצמרת חברת גילת: עמירם לוינברג יפנה את תפקיד המנכ"ל לארז ענתבי
שינויים בצמרת של חברת גילת לווינים. החברה הודיעה היום כי דירקטוריון החברה החליטה למנות את ארז ענתבי לתפקיד מנכ"ל החברה החל מתחילת שנת 2012 במקומו של עמירם לוינברג המכהן בתפקיד ב-6.5 השנים האחרונות כיו"ר ומנכ"ל. לוינברג ימשיך לכהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון. מהלך החלפתו של מנכ"ל החברה מתבצע כעת בחברת גילת בשל התיקון ה-16 לחוק החברות אשר דן בכפל תפקידים בחברות הציבוריות.
בתפקידו הנוכחי ארז ענתבי משמש יועץ בכיר לפתרונות Ka-Band בגילת. קודם לכן, כיהן כ-5 שנים כמנכ"ל GNS, שהיא חטיבת הציוד של גילת, כשמתוכן כשנתיים עמד גם בראש חברת הבת, ספייסנט רוראל (Spacenet Rural Communications) המספקת שירותי תקשורת בפרו וקולומביה.
עמירם לוינברג אמר היום: "ארז הוביל בהצלחה את החדירה שלנו לתחום ה- Ka Band והלוויינים מרובי האלומות ותרם רבות לזכייתנו בעסקאות חשובות כמו NBN- OPTUS באוסטרליה ו-Astra2Connect באירופה. לארז כישורים מעולים, יכולת ניהול מצוינת, שהוכחה לאורך דרכו הארוכה בגילת, ונחישות בלתי מתפשרת להצלחה. בהנהגתו, אני משוכנע שגילת תמשיך לצמוח ולהגדיל את רווחיותה בעתיד".
ארז ענתבי, מנכ"ל גילת הנכנס, ציין: "אני גאה שנתבקשתי להוביל את גילת. ההתפתחויות בתעשיית הלוויינות פותחות שווקים חדשים, כגון קישור אינטרנט בטכנולוגייתKA והרחבת השימוש של גורמים ביטחוניים בתקשורת לוויינית. בהיותי חלק מהחברה זה למעלה מ-17 שנים, וחלק מהצוות הניהולי שהגדיר את האסטרטגיה של גילת, זוהי מבחינתי ההזדמנות להוביל את החברה לפסים של צמיחה והגדלת הרווחים, וזאת במטרה להמשיך ולהגדיל את ערכה של החברה עבור בעלי המניות".
- 3.י 31/10/2011 15:35הגב לתגובה זואני מבקש שיפסיקו לענות אותי אני לא מבין את ה" רמזים" כי הם סותרים ולכן אני בדכ מעדיף ללכת על בטוח . אני לא עושה כלום בכוונה יש כאן אי הבנות שלא נפתרו כנראה מה רוצים ממני בדיוק? אם ראש הממשלה רוצה שאמשיך במבחנים כי זה עוזר למדינת ישראל אז אני אמשיך באמת שאני לא מבין מה רוצים ממני אני מרגיש שמענים אותי אני מרגיש לא טוב בלשון המעטה חיי נפגעו מאד משפחתי נפגעה מאד מה עוד רוצים את חיי? קחו את חיי אני מוכן גם למות
- 2.bogii 31/10/2011 15:28הגב לתגובה זוארכי נוכלים מתחלפים ועל זה נאמר " בן יונה יוצא ובן יונה נכנס" זהירות מארכי נוכלים
- 1.ענתבי תותח! בהצלחה! (ל"ת)אסף פ. 31/10/2011 15:21הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
