מימוש ענק לשיכון ובינוי: מוכרת את חלקה בכביש 6 ב-770 מיליון שקל

הקבוצה מוכרת את חלקה בבעלות על כביש חוצה ישראל לקרן תשתיות ישראל. שיכון ובינוי ממתינה לאישור להגדלת חלקה בחברה המפעילה את הכביש ל-35%
לירן סהר |

קבוצת שיכון ובינוי הודיעה היום (ג') על מימוש חלקה בבעלות על כביש 6 (חוצה ישראל) תמורת 770 מיליון שקל. החברה תמכור את חלקה (25.5%) לקרן תשתיות ישראל(IIF), בניהולו של ירון קסטנבאום כיום שותפתה בבעלות על הפרויקט. בעקבות המכירה צפויה שיכון ובינוי לרשום רווח של כ- 85 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2011. לאחר העסקה תחזיק קרן תשתיות ישראל 51% מהזכויות בכביש וקרן נוי-חוצה ישראל תחזיק בשאר הזכויות, אשר נרכשו מהמדינה בחודש יולי תמורת 1.4 מיליארד שקל.

במקביל, תמשיך שיכון ובינוי להחזיק כ- 24.5% בחברה המפעילה את הכביש, והיא ממתינה לאישור להגדיל את חלקה בחברה המפעילה את הכביש ל-35%. כחלק מהסכם המכירה התחייבה קרן תשתיות ישראל כי עבודות הרחבת הכביש יבוצעו על ידי החברה בת שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות. עד תום תקופת הזיכיון, 18 שנים, נאמדות עבודות הסלילה והתחזוקה בכביש בכ- 1.5 מיליארד שקל.

עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי, מסר: "השלמנו בהצלחה את שלבי ארגון, מימון והקמת כביש 6 - השלבים בהם לשיכון ובינוי ערך מוסף מהותי. כביש 6 הגיע לשלב שבו הפך לנכס מניב ועל פי האסטרטגיה של הקבוצה, החלטנו למכור את זכויותינו בזכיין בתמורה לכ- 770 מיליון שקל, מחיר המשקף תשואה של 8%. אנו יוצאים מהבעלות על כביש 6 בעיתוי הנכון, המניב רווחים משמעותיים לבעלי המניות שלנו, אך נמשיך להיות שותפים בהפעלתו ובתחזוק שלו."

קוטלר הוסיף: "בכוונתנו להשתמש במזומנים שבקופה להשבחת הקבוצה - על ידי רכישת חברות בתחומי האנרגיה המתחדשת והמים, שלהן מחזור פעילות של 100 מיליון דולר ומעלה, ושיוכלו לנצל את היתרון של הקבוצה בתחומי המגה פרויקטים ברחבי העולם, באופן שיאפשר את המשך הצמיחה הבינלאומית שלנו."

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי שיכון ובינוי הופכת לחברה מאוד נזילה כך שלפניה שתי חלופות רלוונטיות: חלוקת דיבידנד חד פעמי בהיקף של מאות מילוני שקלים והעברת הילוך ברכישה של חברה נוספת לפורטפוליו שלה, כמו שהצהירה לא אחת. "סך הכל שיכון ובינוי מממשת נכס שהבשיל, נכס שהפך מנכס בייזום והקמה (שהחברות הבנות בקבוצה כמו סולל בונה ביצעו בו הרבה עבודות) לנכס מניב שבשל למכירה ומתאים בעיקר למשקיע פיננסי כמו המחזיקים החדשים של הכביש (תשתיות ישראל וקרו נוי). חוזר על המלצת קנייה לשיכון ובינוי במחיר של 10 שקלים למנייה."

השותפה הכללית בקרן תשתיות ישראל היא חברת הניהול של קרן תשתיות, בה מחזיקה חברת הביטוח הראל כ-40% מהזכויות. חברות בנות של החברה מחזיקות בכ- 28% מן הזכויות ההוניות בקרן תשתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.