רבעון טוב לכלכלית ירושלים: צפויה לגייס 750 מיליון שקל באג"ח בשנתיים הקרובות

החברה מסכמת את הרבעון השני של השנה עם גידול של 52% בהכנסות שהסתכמו בכ- 575 מיליון שקל. שווי תיק נכסי החברה נחתך ב-73 מיליון שקל בעקבות הירידות בבורסות אירופה
לירן סהר | (2)

חברת כלכלית ירושלים מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 190 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 20 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה מחזיקה (כולל חלק בעלי זכויות שאינן מקנות שליטה בחברות מאוחדות), בשטחים להשכרה של כ-4.3 מיליון מ"ר, מתוכם כ-2.3 מיליון מ"ר בחו"ל. נכסי החברה ביום 30.6.2011 מושכרים לכ-9,037 שוכרים לעומת כ-7,917 ביום 31.12.2010. הגידול נטו במספר השוכרים נובע מרכישת דרבן (כ-1,663 שוכרים) בקיזוז ירידה של כ-700 שוכרים, בשל מכירת נכס למגורים ("קיפלינג") בקנדה על ידי מבני תעשיה. שיעור התפוסה הממוצע בנכסי החברה ביום 30.6.2011 הוא 88.2%.

הכנסות החברה מדמי שכירות הסתכמו ברבעון השני בכ-400.8 מיליון שקל, זאת לעומת 294 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הרבעון זינק ל-526 מיליון שקל, זאת לעומת כ-283 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך הכנסות החברה הסתכמו הרבעון בכ-575 מיליון שקל, לעומת כ-378 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 52%.

למרות הדוחות הטובים, לקראת הרבעון הבא צפויה החברה להציג ירידה בשווי תיק הנכסים בעקבות ירידות השערים שנרשמו בבורסות אירופה. נכון ליום 30 ביוני 2011 שווי תיק הנכסים של החברה עמד על כ-440 מיליון שקל, כיום שווי תיק הנכסים עומד על כ-354 מיליון שקל, שווי הכולל רכישות של כ-13 מיליון שקל לאחר תקופת הדו"ח.

החברה צפויה לגייס בישראל סך כולל של כ-205 מיליון שקל כנגד שעבוד נדל"ן ומניות מבני תעשיה. בשנת 2012 יבוצע פירעון של כ-200 מיליון שקל במהלך השנה והחברה מעריכה קבלת הלוואות בסך כולל של כ-155 מיליון שקל. החברה מניחה כי תמכור אג"ח של החברה, המוחזקות על ידי חברה בת, בשווי של כ-150 מיליון שקל עד תום 2011, תגייס אג"ח מהציבור בסך של 400 מיליון שקל בשנת 2012 ותגייס אג"ח מהציבור בסך של כ-200 מיליון שקל במהלך 2013.

במאי השנה אישרה חברת מידרוג דירוג A3 לאג"ח של כלכלית ירושלים, תוך שהיא מעלה את אופק הדירוג משלילי ליציב. לדברי כלכלני מידרוג, "העובדה שחברת דברן השקעות הפכה לחברה-בת בבעלות מלאה של החברה מהווה מקור תזרימי נוסף לכלכלית ירושלים, בין היתר באמצעות תשלום דיבידנד והיא אחד מהגורמים לשינוי אופק הדירוג".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כלכלית ירושלים 29/08/2011 00:49
    הגב לתגובה זו
    אין על פישמן
  • 1.
    חברה מעולה :-) (ל"ת)
    אורן 29/08/2011 00:20
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.