דוחות

מתגברים עמדות באמריקה: פוינטר טלוקיישן צמחה כ-21% אבל הקטינה את הרווח

דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר: "ברבעון השני היתה צמיחה מתמשכת במכירות ציוד ושירותים בכל הטריטוריות בהן אנחנו פועלים";
הדס גייפמן |

חברת פוינטר טלוקיישן, המספקת טכנולוגיה ושירותים לניהול משאבים ניידים, ושירותי דרך לתעשיית הרכב ולשוק הביטוח, פרסמה את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני מהם עולה כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-22.1 מיליון דולר, צמיחה של כ-21% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה מפעילות בינלאומית ברבעון השני ובמחצית הראשונה היוו כ-28% מההכנסות, לעומת 24% במחצית הראשונה של 2011. הכנסות החברה ממכירת מוצרים צמחו ברבעון השני בכ-28% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו בכ-7.9 מיליון דולר (כ-36% מההכנסות). ההכנסות ממכירת שירותים צמחו ברבעון ב-17% והסתכמו בכ-14.2 מיליון דולר (כ- 64% מההכנסות).

בשורה התחתונה רשמה פוינטר רווח נקי על בסיס GAAP (על פי עקרונות החשבונאות המקובלים) בסכום של כ-43 אלף דולר או 1 סנט למניה, לעומת רווח נקי של כ-286 אלף דולר או 6 סנט למניה ברבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם (על בסיס Non-GAAP) הסתכם בכ-1.2 מיליון דולר, לעומת 1.4 מיליון דולר ברבעון המקביל. ברבעון השני רשמה החברה EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת ומוניטין) בסכום של כ-2.5 מיליון דולר, לעומת שלושה מיליון דולר ברבעון המקביל.

ברבעון השני ייצרה פוינטר טלוקיישן מזומנים מפעילות שוטפת בסכום של כ-1.86 מיליון דולר. החברה סגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים והשקעות לטווח קצר וארוך בסכום של כ-2.8 מיליון דולר. החברה השקיעה במו"פ ובשיווק כ-1.69 מיליון דולר מהמזומנים.

"ברבעון השני חלה צמיחה מתמשכת במכירות ציוד ושירותים בכל הטריטוריות בהן אנחנו פועלים", אמר דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר. "האופק העסקי שלנו איתן הודות להזדמנויות עסקיות חדשות ולהכנסות משירותים המניבים כ-70% מהכנסותינו. במהלך הרבעון, נרשם גידול בעלויות התפעוליות שלנו, הנובע מהשקעות. אנחנו ממשיכים לפתח מוצרים חדשים ולחדור לשווקים חדשים כדי לחזק ולהרחיב את בסיס הלקוחות. בכוונתנו להמשיך לחזק את מעמדנו באמריקה הלטינית ובאמריקה הצפונית באמצעות שותפויות אסטרטגיות, ואנחנו מקבלים אינדיקציות חיוביות לאסטרטגיה העסקית שלנו באזורים אלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.