כל מי שסבור שמחאת האוהלים מבטאת את מצוקותיהם של הזוגות הצעירים והסטודנטים במדינה בלבד, לדעתנו לא עמד על טיבה האמיתי של המחאה. מחאה זו היא בראש ובראשונה מחאתו של מעמד הביניים במדינה, קרי הרוב הדומם אשר ב-3.5 השנים האחרונות (2008 - יוני 2011) נשחק כלכלית עד דק. כך למשל מדד המחירים לצרכן עלה בתקופה זו (2008 - יוני 2011) ב-12.6% דהיינו פי שתיים מעליית השכר הממוצעת לשכיר במדינה ששיעורה עלה ב-6.7% בלבד. בתקופה זו עלו מחירי הדירות ריאלית ב-38.5%. לא אחת תהינו בטור זה, כיצד יכולה משפחה ישראלית ממוצעת שהכנסתה הכספית לחודש היא 11,354 ש', עפ"י נתוני הלמ"ס, לנהל משק בית ולעמוד בהוצאות הנדרשות למזון, בריאות, חינוך, דלק ותחבורה, תקשורת, ארנונה ומים, כאשר מחיר סל המוצרים ובראשם מחירי הדיור עלו בעשרות אחוזים (ראה: זכות בסיסית לדיור? 230 אלף דולר לחדר ושימו לב לחשוב)? אכן, מצב בלתי נסבל ובלתי הגיוני זה בחברה הישראלית הביא אותנו למסקנה שמפולת במחירי הנדל"ן היא שלב כלכלי בלתי נמנע. אולם, מתברר שהתהליך הכלכלי והחברתי אשר התרחש בחברה הישראלית בשנים אלו 2008-2011 היה הרבה יותר רחב והוא התבטא בשחיקתו הקשה של מעמד הביניים. אם ניתן לחשוד שעמדתנו בעניין זה משוחדת עקב נטייתנו לניתוח התהליכים הכלכליים בהיבט של מחירי הנדל"ן, מן הראוי שנעיין בדבריו של בר סמכה בעניין. ד"ר דניאל גוטליב - סמנכ"ל המחקר של המוסד לביטוח לאומי, אשר ערך מתוקף תפקידו מחקר בנושא מאפייני מעמד הביניים בישראל, אמר כבר באפריל השנה בראיון לעיתונות את הדברים הבאים: "השוק הפרטי התחזק מאוד בשנים האחרונות ופוגע מאוד בחלשים, שלא יכולים לקנות את השירותים והמוצרים שהמדינה נתנה בעבר. אנחנו רואים את זה בחינוך ובבריאות למשל, זה פוגע במעמד הביניים" הוסיף ד"ר גוטליב ואמר, "מעמד הביניים למעשה התפזר ונעלם. חלק ירדו למעמד הנמוך וחלק הצטרפו למעמד הגבוה, באופן כללי העשירים הפכו להיות קבוצה גדולה יותר מבעבר וכיום אין מעמד ביניים מובהק". מדיניות הממשלה שוחקת את מעמד הביניים ומגדילה את רווחי האלפיון העליון. פעולות הממשלה אשר התבססו על עקרונות כלכלת השוק החופשי על טהרתם, הטיסו את מחירי הנדל"ן ובעקבותיהם אף את מוצרי המזון והסחורות לגבהים בלתי אפשריים. כך למשל מכרזי הקרקעות החוזרים ונשנים על ידי הממשלה בתקופה זו למרבה במחיר הקפיצו את מחירי הקרקעות וניפחו כמובן את כיסי הממשלה במליארדי שקלים מידי שנה. אבל במקביל הכפילו את מחירי הדירות באזורי הביקוש ב-3 השנים האחרונות. הכפלת מחירי הדירות הכפילה מן הסתם את הרווח היזמי של הקבלנים ושל החברות הקבלניות שנגזר משווי הדירה (כ-20%) אבל במקביל היא הכפילה את התחייבויותיו של מעמד הביניים על סעיף הדיור. כלומר, מעמד הביניים מצא עצמו נושא על גבו הכפוף והשפוף ממילא את הגדלת רווחיהם של המדינה, הקבלנים, הבנקים, רשתות השיווק ומי לא. שוק הנדל"ן למגורים לפני קריסה נכון להיום ולאחר נסיקת המחירים המטאורית, שוק הנדל"ן למגורים הגיב בצניחה דראסטית של הביקושים לדירות. משרדי המכירות של הקבלנים ריקים לגמרי וסימני מצוקה ראשונים מתחילים להישמע מכיוונם של הקבלנים. שוק הדירות יד שנייה קפוא גם הוא עקב ישיבתם של הקונים על הגדר, למעט עסקאות בודדות שנעשות במגמה ברורה של ירידת מחירים. השאלה הנשאלת כיום היא, האם הרוב הדומם שנשחק עד דק יכול להמתין לקריסת שוק הנדל"ן שתביא מזור לקשיו, או שאולי קריסה זו רק תחמיר את מצבו של מעמד הביניים שכן חלק בלתי נפרד מימנה יהיה עליה תלולה בשיעור הריבית במשק, אבטלה וירידה בצמיחה? מדיניות כלכלת השוק החופשי על טהרתה צריכה בחינה מחדש כידוע לכולנו, השיטה הכלכלית הקומוניסטית של התערבות הממשלה בכלכלת השוק כגורם המרכזי, פשטה את הרגל במאה העשרים כאשר לא השכילה להבין כי מהוויו של הפרט להתעשר היא זו שיוצרת כלכלה צומחת. מאידך, אנו נוכחים במאה ה-21, כי המודל האמריקני של כלכלת השוק החופשי על טהרתו, אשר ראה ב"כסף" את חזות הכל ומכר להמונים את הבלוף שכולם יכולים או צריכים להיות מיליונרים, קרס בשנת 2007 והוא גוסס על ערס דווי בימים אלו עם אינפוזיה ועירוי דם ממשלתיים. רגע לפני קריסת שוק הנדל"ן בישראל, בדומה לשנת 2007 בארה"ב, מקבלת ממשלת ישראל תזכורת מאנשי האוהלים וממעמד הביניים כולו, לעשות חושבים ולהתערב כירורגית בכלכלת השוק על מנת להציל את הכלכלה הישראלית מהידרדרות וקריסה. יש לקוות שממשלת ישראל תהיה קשובה לרחשי הרוב הדומם אשר מצפה שהמשקל העודף שהונח על גבו יוסר על ידי הממשלה. שאם לא כן יש להניח שהציבור ידע לומר את דברו. אנו בחרנו לסיים טור זה דווקא בדבריו של ד"ר דניאל גוטליב מחודש אפריל 2011, כשלושה חודשים לפני פרוץ מחאת האוהלים, שאמר את הדברים הבאים: "לדעתי אנחנו מתקרבים לנקודת רתיחה. זה קצת כמו בארצות ברית ב-2007. הם עמדו על סף תהום והיה איזה נוריאל רוביני אחד שאמר שזה יתפוצץ להם בפנים. אבל איש לא שם לב אליו. אני אמנם לא משווה את עצמי לרוביני אבל העקב אכילס של המדיניות הישראלית היא מצב העוני ואי שיוויון שהם בכי רע. הממשלה חייבת לתת לזה קדימות". הכותב, עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין". *הפרשנות המצויה בטור הדעה שלעיל אינה בבחינת קריאת העתיד, אלא תחזית המבוססת על פרמטרים כלכליים הקיימים נכון למועד כתיבת הדברים, ועל היקשים לוגים. ככל שהפרמטרים הכלכליים בשוק ישתנו בעתיד ממילא תשתנה התחזית שלעיל. זאת ועוד, התחזית שלעיל אינה בהכרח משקפת את המצב הרצוי לדעתו של הכותב, אלא משקפת את המצב המצוי הנובע מתהליכים כלכליים הקיימים בשוק עפ"י הערכתו של הכותב, אלא אם נאמר אחרת.