מיסוי שכרו של תושב ישראל העובד בחו"ל בעבור חברה ישראלית

שאלה: ------------

עובד בחברה ישראלית מתכוון לנסוע עם בת זוגו לחו"ל לתקופה של תשעה חודשים לפחות. עיקר עבודתו הוא בביתו (קביעת פגישות ומענה לשאלות באמצעות אתר האינטרנט של החברה). העובד יבצע את עבודתו גם כשישהה בחו"ל (מביתו בחו"ל) באמצעות האינטרנט. השאלות: 1. מהו הדין לעניין משכורתו? 2. האם חלה חובה על החברה להחיל את כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982? תשובה: ------------ לשאלה 1 קביעת מעמד התושבות לצורך מס לצורך התשובה אנו מניחים כי מאחר שהיחיד יעבוד בעבור חברה ישראלית לתקופת זמן קצרת מועד, הוא ימשיך להיחשב תושב ישראל לצורך מס. ייתכן כי בעתיד יהיה מקום לבחון את מעמד התושבות של העובד, ככל שתהיה לכך רלוונטיות. נוסף על כך, יש להביא בחשבון כי ייתכן שהיחיד ייחשב תושב לצורך מס במדינה שבה ישהה (להלן: "מדינת החוץ"), על פי הוראות הדין הפנימי במדינת החוץ. אם ישראל חתומה על אמנה למניעת כפל מס עם מדינת החוץ, וייקבע כי העובד נותר תושב ישראל על פי הדין הפנימי בישראל, אזי יהיה עלינו לבחון את מעמד התושבות שלו על פי "כללי שובר שוויון" היררכיים הקבועים באמנה, שתוצאתם קביעת תושבות באחת משתי המדינות. בהיעדר נתונים אנו מניחים כי העובד הוא תושב ישראל שמפיק הכנסה מחוץ לישראל. בחינת חובת תשלום מס בישראל ובמדינת החוץ ● חובת תשלום מס בישראל - לאור העובדה שלאחר תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מונהגת בישראל שיטת מס פרסונלית, הרי העובד יהיה חייב במס בישראל גם אם הכנסתו עתידה להיות מופקת מחוץ לישראל. ● חובת תשלום מס במדינת החוץ - ככלל, יש לבחון אם החברה או העובד נדרשים להגיש דוח במדינת החוץ ולהתחייב שם במס בהתאם. עם זאת, אם קיימת אמנה עם מדינת החוץ יש לבחון את סעיף "שירותים אישיים שבתלות" שבאמנה הרלוונטית. ככלל, על פי הוראות אמנת מודל ה-OECD ומרבית האמנות למניעת מסי כפל שעליהן חתומה ישראל, במקרה שבו מדובר בשכיר, העובד יהיה פטור מתשלום מס במדינת החוץ אם יעמוד בכל התנאים הבאים באופן מצטבר: הוא נוכח במדינת החוץ במשך תקופה או תקופות מצטברות שאינן עולות יחד על 183 ימים מצטברים, בתקופה של 12 חודשים המתחילה או מסתיימת בשנת הכספים הנוגעת בדבר; הוא אינו שכיר של חברה תושבת מדינת החוץ; תשלום השכר אינו מוטל על מוסד קבע של המעביד הישראלי במדינת החוץ; השכר חייב במס בישראל. יש לשים לב כי האמור לעיל מתייחס להוראות אמנת המודל, ובהחלט ייתכן נוסח שונה במקצת או באופן מהותי באמנה הרלוונטית. כך לדוגמה, באמנה שעליה חתומה ישראל עם ארה"ב, העובד יהיה פטור מתשלום מס במדינת החוץ אם הוא נוכח במדינת החוץ תקופה או תקופות המצטברות לפחות מ-183 ימים בשנת המס. בהתאם לכך יהיה צורך לבחון את האמנה הרלוונטית ככל שזו קיימת, כדי לקבוע אם שהייתו של העובד בחו"ל במשך תשעה חודשים מביאה לכך שיעמוד בתנאי הסעיף, ולקבוע בהתאם את חובת תשלום המס במדינת החוץ. נציין כי בעת חישוב המס המגיע בישראל, היחיד יהא זכאי לזיכוי ממס ההכנסה ששולם במדינת החוץ, בכפוף למגבלות הקבועות בפקודה. לשאלה 2 לעניין החלת כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים"), יש לבחון אם העובד נכנס בהגדרת "עובד" כלהלן: "(1) יחיד תושב ישראל, שנשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה העולה על ארבעה חודשים; לעניין זה מי שביצע עבודה תקופה רצופה כאמור יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה"; (2) יחיד תושב ישראל המבצע עבודה בשביל מעביד במדינת חוץ, במשך תקופה רצופה העולה על ארבעה חודשים, ואינו עובד כמשמעותו בפסקה (1) (להלן - עובד מקומי ישראלי); לעניין זה, מי שיבצע עבודה תקופה רצופה כאמור, יראוהו כעובד מהיום שבו החל בביצוע העבודה". במקרה בו העובד נשלח למדינת החוץ מטעם המעביד הישראלי, הוא יכנס בגדר סעיף 1 להגדרת עובד, כאמור ויהיה זכאי להתרת הוצאות בגין דיור, הוצאות שכר לימוד בשל ילדיו והוצאות טיפול רפואי. יחד עם זאת, במקרה שהעובד ייכנס בגדר הכללים וייחשב ל"עובד מקומי ישראלי", לא יותרו לו ההוצאות האמורות מכוח סעיף 6(א) לכללים, המחריג עובד מקומי ישראלי מקבלת ההטבות כאמור. בד בבד יש לבחון אם העובד אינו נכנס בגדר הכללים (למשל משום שהעובד מגיע לישראל מעת לעת לתקופות ממושכות יחסית, שבהן הוא ממשיך לעבוד בעבור אותו מעביד, כך שהוא לא "נשלח למדינת חוץ לשם ביצוע עבודה בשביל מעביד, במשך תקופה העולה על ארבעה חודשים"). או אז, העובד זכאי לדרוש הוצאות על פי הוראות תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות"), דבר העשוי להיות יתרון לעובד בבחינת התרת הוצאות ושיעורי המס החלים (אם כי מלוא הכנסתו משכר תתחייב במס בישראל, להבדיל מהפטור החלקי המוענק במסגרת הכללים). עם זאת, יש לזכור כי במקרה כאמור, הוא לא יהיה זכאי לקבלת זיכוי ממס זר באופן שוטף. לעניין זה חשוב להדגיש כי עמדת רשות המסים היא כי עובד שעונה להגדרה בכללים, אינו רשאי לבחור שאלו לא יחולו בעניינו ולדרוש שהכנסתו החייבת תחושב דווקא על פי התקנות. לדעתנו, בשל העובדה שמדובר בשתי הוראות מקלות, יכול העובד לבקש לצאת מתחולת משטר המס הקבוע בכללים ולהחיל עליו את משטר המס המבוסס על התקנות, אף אם הוא עונה להגדרה בכללים.

המשיבים - ממשרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ www.artzi-hiba.co.il התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.