מנכ"ל תנובה: "מחיר הקוטג' משקף את סך העלויות של כל מרכיבי השרשרת"

המאבק במחיר הקוטג' הולך ומחריף כאשר עד כה הצטרפו למחאת הצרכנים בפייסבוק הקוראת להחרים את המוצר למעלה מ-89 אלף איש. המחאה נולדה לאחר שמחיר הקוטג' נסק לאחרונה לכמעט 8 שקלים, כמוצר אחד מיני רבים שהתייקר בקרב מוצרי המזון נעדרי הפיקוח.

בעקבות המחאה ההולכת ומתרחבת, דנה היום (א') ועדת הכלכלה בהחזרת הפיקוח על מוצרי החלב. אורית נוקד שרת החקלאות, אמרה "בטווח המיידי צריך להחזיר את מחיר הקוטג' לפיקוח לתקופה מסוימת. אני מתכוונת לחייב דיווח על הרווחיות של החברות מהמוצרים שיצאו מפיקוח. ח"כ פאינה קירשנבאום אמרה לרמי לוי, "אם היום אתה מוכר ב-4.9 שקל גביע קוטג' יכולת למכור כך גם לפני שבועיים כאשר קניתי ב-6.49 שקל אצלך". "רמת רווחיות של חברות המזון היא סבירה יחסית" לראשונה הגיבה חברת תנובה, האחראית ללמעלה מ-70% משוק הקוטג', לנושא כאשר איל מליס, מנכ"ל החברה אמר: "תנובה תהיה פתוחה לעשות ככל מה שנדרש, צריך לעשות תיקון במחיר החלב ונפעל בהתאם. שתקנו עד היום ,ברור היה לנו שהצרכנים קשובים לנו מאוד ושמדובר במחאה יותר רחבה ממחאת הקוטג', לכן לתת תגובה עניינית רק על נושא הזה היא לא הפתרון. היו הרבה מספרים שנאמרו בכל מיני מקומות, ב-5 השנים האחרונות מחיר המטרה עלה ב-30% ומחיר הקוטג' עלה ב-40%, מחירם של האנרגיה והדלק עלו גם כן. תנובה שהייתה קשובה לא העלתה את מחיר הקוטג' מאז אוקטובר האחרון כאשר מחירם של המוצרים בפיקוח עלה. מחיר הקוטג' משקף את סך העלויות של כל מרכיבי השרשרת, אנחנו צריכים למצוא את הפתרון, מלחמת הרווחיות היא כפי שנהוג בעולם. המחיר משקף את מלוא התשומות של מחיר החלב, האנרגיה, עלות העבודה. ניתן לראות שרמת רווחיות של חברות המזון היא סבירה יחסית למה שקורה בחברות המזון בעולם".

רמי לוי, מנכ"ל רשת מרכולי שיווק השקמה, אמר כי "הקוטג' רק מסמל את המאבק, מי שמייצר את התחרות הוא הצרכן שצריך לעזור לנו במלחמה כאשר מוצר הוא יקר מדיי, יש פה היצע וביקוש ואני חושב שצריך שתהיה כלכלה חופשית אך תחרותית, לא חלק לפתוח את היבוא וחלק לא לפתוח, צריך כלכלה חופשית עד הסוף, כמו שאני יצרתי תחרות שהוזילה את הסל ב-20%. המחיר עולה חד משמעית בגלל שהיצרן מעלה את המחיר".

"תעשו בדק בית, הגזמתם"! יפתח שקד, ממובילי המחאה בפייסבוק אמר: "אנחנו מנהלים מאבק שקול והוגן וזו הסיבה שלא קראנו על חרם על חברה שלמה, אנחנו לא אנשים מתלהמים, מבקשים שתעשו בדק בית, הגזמתם. אם המחיר יהיה שקול נקנה, אנחנו אוהבים את המוצרים שלכם, אל תפריזו במחיר. לא יכול להיות שבבריטניה ימכרו שקדי מרק של אוסם ב-9 שקלים כאשר בארץ הם עולים 15 שקל. שקית במבה 25 גרם עולה באנגליה 1.39 שקל, בעוד בארץ עולה 2.5 שקל. אני מייבא סחורות מסין ומאירופה, אני יודע לומר כמה עולה קוינטנר הובלה, לא יותר מתוספת של שקל למוצר. לתנובה יש כוח אדיר בשוק, קרטל. שר האוצר טעה בכך שאמר שיפתח את השוק ליבוא, צריך לשמור כאן על הרפתנים, אך צריך גם לשמור על המחיר כפי שנעשה באירופה. אם מדובר בקרטל, יש חוקים בישראל וצריך שמישהו יכנס לכלא".

ארן אלסנר, מנכ"ל טרה אמר: "עובדות לא מעבירים בתקשורת אלא בשולחן עגול. אנחנו בסך הכל מחזיקים 24% מכל הגביע, המדינה לוקחת 14% באמצעות מע"מ, החלבנים 24% והרשתות גוזרות 21% מהמחיר, 4% מהווים שיווק הנהלה, 10% הפצה. התוספת הכי גדולה היא אצל רשתות השיווק. ברגע שהמוצר לא מפוקח הקמעונאי קובע את מחירו. תשומות הייצור עלו הרבה יותר מהמדד, דבר שבא ליידי ביטוי גם במוצרים אחרים. מ-2006 מחירו של הקוטג' עלה ב-41%".

שטייניץ: "מצב בלתי נסבל" שר האוצר יובל שטייניץ התבטא היום בכנס קיסריה בנושא: "איננו יכולים להסכים לכך שהאינטרס של המדינה ושל אזרחיה לא יבוא לידי ביטוי או יירמס על ידי קבוצות כוח וריכוזיות. אם אכן נכון הדבר שמחירי הגבינות קוטג' ואחרות בישראל כפולים ממחירי המוצרים הדומים באירופה ובעולם המערבי הרי ברור שהמצב הזה הוא בלתי נסבל וחייבים לתקן אותו. כל הצעדים יישקלו כולל הצרה של חסמים ליבוא ויצירת תחרות אמיתית על הצרכן הישראלי והמחירים. כולל סוגיה של פיקוח הצעדים הללו יישקלו".

שטייניץ הוסיף כי "מה שלא צריכים לשקול הוא צעד שעליו כבר החלטנו להחיל את חוק ההגבלים העסקיים גם בנושא השיווק הסיטונאי של התוצרת החקלאית עד כה הוא חל על כל המגזר העסקי מלבד השיווק החקלאי ותחום הספנות. כל תחום חייב תחרות, אחרת יש בו עליית מחירים. בתחום החברות הסלולריות, דואופול או טריאופול לא הספיק ליצור תחרות אותו דבר בשוק הגבינות ומוצרי החלב".