חברת ביומד בדרך לת"א: ווקסיל תמוזג לשלד של ירון ייני לפי 120 מיליון שקל

חברת ווקסיל עוסקת בפיתוח חיסונים טיפוליים לצורך טיפול במחלת הסרטן ומחלות זיהומיות באמצעות שיפור תגובות מערכת החיסון. בעלי השליטה בווקסיל יקבלו 70% מחברת שלדונקו
תומר קורנפלד | (8)

חברת ביומד נוספת רוצה להגיע לבורסה בתל אביב - באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי. השלד הבורסאי שלדונקו (לשעבר קבלנים) שבשליטת רו"ח ירון ייני דיווח היום כי הגיע להסכם ליציקת פעילות החברה לתוכו.

חברת ווקסיל המנוהלת על ידי ליאור כרמון עוסקת בפיתוח חיסונים טיפוליים לצורך טיפול במחלת הסרטן ומחלות זיהומיות באמצעות שיפור תגובות מערכת החיסון. החברה נמצאת בשלב קליני Phase II/I בחיסון אותו היא מפתחת. הנקרא ImMucin.

במסגרת ההסכם הוערך שוויה של החברה על ידי חיסונים פיננסיים ב-120 מיליון שקל. לפני כחצי שנה השקיעו חברת אפסווינג קפיטל שבשליטת ירון ייני וחברת אסיה פיתוח המנוהלת על ידי כפיר זילברמן כמיליון שקל באג"ח להמרה של החברה לפי שווי של כ-95 מיליון שקל.

על פי ההסכם, בעלי השליטה בווקסיל יקבלו את השליטה (70%) בשלדונקו. בנוסף, יוקנו להם כתבי אופציות הניתנות שאינן נושאות מחיר מימוש וניתנות להמרה למניות החברה - כך שיוכלו לעלות לשיעור של 80%. מימוש כתבי האופציות יתאפשר רק לאחר שהחברה תעמוד באבני דרך.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    החשמונאי 16/06/2011 10:16
    הגב לתגובה זו
    אם המיזוג יצליח אז אפשר להעריך ששווי חברת של' ונקו תהיה כ 6 מיליון ש" ח , מחיר עכשיו כ מיליון מאתיים חלקי 0.2 כדי לקבל את החלק שיישאר בבורסה לאחר הקצאת המניות. עכשיו אם ווקסיל עצמה שווה בהערכה כרגע 120 מיליון ש" ח זה אומר 120 חלקי 6 (מיליון) נותן פי 20. ז" א שתהיה עלייה של 2000% במחיר המניה ? סתם שואל, לא ממליץ קניה ומכירה, פשוט מנסה להבין מה הפוטנציאל ל UPSIDE ...
  • 7.
    תיזהרו מדילול איחוד הון יפתחו לכם את השושנה (ל"ת)
    אורדן108 14/06/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אורדן108 14/06/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    תיזהרו מדילול איחוד הון יפתחו לכם את השושנה כמו שקרה באלביט מדיקל
  • 5.
    דרומי 14/06/2011 10:36
    הגב לתגובה זו
    האם יש מגבלות מטעם הבורסה שיכולות לעקב את העיסקה?
  • 4.
    בהצלחה ליאור! (ל"ת)
    י ניק 14/06/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אי 14/06/2011 10:10
    הגב לתגובה זו
    כמה שאתה צודק תזהרו מהפסדים
  • 2.
    וקסיל 14/06/2011 10:02
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף חברה אמיתית עפ חלום ענק
  • 1.
    השלדים של ירון ייני נפילה אחת גדולה למשקיע (ל"ת)
    רן 14/06/2011 09:56
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.