תודה, אבל לא תודה: פובליסיס גלר נסיס פרש מהמכרז על תקציב מירס

הבחירה של הנהלת מירס להוסיף את ראובני פרידן לתמונת המכרז הבהירה לגלר נסיס כמה דברים על הסיכוי לזכות. במשרד שומרים על שתיקה רועמת
משה בנימין | (7)

משרד הפרסום פובליסיס גלר נסיס שהיה ברשימת המתמודדים המקורית על מכרז הפרסום של חברת מירס החליט לפרוש מהמירוץ לתקציב. סיבת הפרישה היא כניסתו המאוחרת, מאחורי הקלעים של משרד הפרסום ראובני פרידן למכרז, לאחר ההודעה הרשמית של אנשי מירס על כך שיש 3 מתמודדים: גלר נסיס, יהושע TBWA ושלמור אבנון עמיחי.

במסדרונות גלר נסיס שומרים על פאסון מכובד ומקצועי לגבי פרישתם מהמכרז. השתיקה גורמת לכך שמירס שלתחושתם נהגה בצורה מאוד לא מנומסת ולא כנה בלשון המעטה מוצגת בדיוק ההיפך, כמי שדבק רבב בהתנהלותם המקצועית, לפחות בכל הנוגע לניהול המכרז הנוכחי.

בגלר נסיס יודעים למה הם פורשים מהמכרז. ביום בו נודע שמירס צירפה את ראובני פרידן למכרז השתנו כללי המשחק. ההיסטוריה המשותפת של ראובני פרידן עם 012 וסטלה הנדלר היו"ר הנכנסת של מירס הופכים את ראובני פרידן למועמד מוביל. כניסתו למכרז, לפנים משורת הדין, גם מצביעה עליו כמי שמירס חפצה ביקרו. הערכות בענף מדברות על כך שהדו קרב בין שלמור לראובני, יריבים ותיקים מימי הטיפול המשותף בפרטנר הוא סיטואציה שלמירס מאוד נוח להיות בה.

לאן הכל הולך? גורמים המקורבים למסלול אליו הולכת קבוצת התקשורת של פטריק דרהי מירס-הוט אומרים שהמהלך הגדול והמעניין זה איך הולכת להיראות הצעת הסלולר של הוט. האם יייבנה מותג חדש שיפעל לצד הוט, מה שעלול ליצור בעיה שכן תפיסת השירות של הוט מאוד נמוכה. החלופה השנייה היא השלה הבא בחבילות התקשורת בישראל - הצעה של 4 שירותים תחת הוט: הטלפון הקווי של הוט, אינטרנט, טלוויזיה רב ערוצית וסלולר.

על סטלה הנדלר שנחשבת לכוח החדש והמניע של התהליך ונוגסת במעמדו וכוחו של הרצל עוזר, מנכ"ל הוט נשאלת השאלה לגבי הצומת אליה יגיעו השניים. במפגש בינה לבין עוזר עולה התהייה, האם הנדלר שמוגדרת כיו"ר תשמש בתפקיד שהוא סוג של 'שרת חוץ' בקבוצת התקשורת של דרהי ועוזר ינהל את הפעילות בפועל או שהיא בסופו של דבר תהיה זו שתפשיל שרוולים ותקח לידיה את המושכות בניהול פעילות הסלולר החדשה של מירס-הוט.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יקח מי שיציג אסטרטגיה מנצחת (ל"ת)
    פטריק 03/06/2011 14:51
    הגב לתגובה זו
  • עבורם ולא רצו לשמוע! 05/06/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    כרגיל מלאים בעצמם ובטוחים שראו הכל. ועל זה אמרו חז"ל "הזהרו בבני עניים כי מהם תצא תורה" (אבל הם לא מסדרים למנהל השיווק את התפקיד הבא שלו... וממש לא איכפת לו עם המותג שהוא בונה עכשיו ירוויח פחות)
  • 4.
    רמי 02/06/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
    כל המכרזים בתעשיה הזאת מכורים. כל הכבוד לגלר שחשפו את הבזיון הזה
  • 3.
    בני בום 02/06/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    תקפצי לקומה 6 ותראי אם הוא דומה
  • חחחחחחחחחחחח (ל"ת)
    אשכרע 05/06/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נראה את שלמור פורשים.... (ל"ת)
    ציפי לבנת 02/06/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גלר הזה חתיך, כבר אמרתי? (ל"ת)
    נונה לילי 02/06/2011 12:03
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.51%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות