אשת הפרסום והקופירייטרית הוותיקה ג'ודי רותם נפטרה אמש (יום ב') בגיל 54 לאחר שנלחמה במחלת הסרטן במשך שנתיים וחצי. הלוויתה תתקיים היום בשעה 14:30, בבית העלמין 'ירקון, שער הגאולה'. משפחתה של רותם ביקשה להימנע מביקורי תנחומים.

אחיה של ג'ודי, הצלם גדי דגון אומר היום (ג') לאייס: "ג'ודי הייתה אדם שפעל ללא מרפקים וללא אגו. היא הייתה אדם ישר שידע תמיד להיות חלק מצוות ללא שום אנרגיות רעות ותמיד חיובית. היא הייתה מלאת שמחת חיים, אמא מדהימה והייתה נשואה לאותו אדם 35 שנה".

"לא רצתה שאף אחד יתייחס אליה כאדם חולה"

דגון מוסיף ואומר: "היא הייתה בן אדם סופר אינטיליגנטי. קומבינציה של מישהו שיודע להבריק ועם זאת שומר על שכל ישר. העבודה שלה הייתה תמיד מעולה, נטולת חארטות ונפח מלאכותי".

על מחלת הסרטן עמה נאבקה ג'ודי אומר האח: "ג'ודי הייתה אדם מאוד גאה והסתירה את המחלה. היא לא רצתה שאף אחד יתייחס אליה כאדם חולה והיא נלחמה כמו נמרה בשנתיים וחצי האחרונות בסרטן מאוד קשה".

רותם הייתה אחד מעמודי התווך של הקופירייטרים בישראל ב-20 השנים האחרונות. ב-10 השנים האחרונות היא עבדה בפובליסיס גלר נסיס בצמוד לסמנכ"ל הקריאייטיב רוני שניידר ובעלי המשרד יאיר גלר ומשה נסיס. לפני כן עבדה שנים רבות בבאומן בר ריבנאי. רותם הייתה חלק מגרעין המייסדים של עיתון חדשות ועבדה גם בעיתון העיר. רותם ואחיה גדי דגון נולדו במלבורן, אוסטרליה ועלו לארץ ב-1960. היא משאירה אחריה בעל, גידי רותם ובן, דניאל בגיל 23.

"עד יומה האחרון היא הייתה חלק מפובליסיס גלר נסיס"

רוני שניידר, מנהל הקריאייטיב בקבוצת פובליסיס, גם כן מוותיקי גלר נסיס כמו רותם חלק איתה את דרכה המקצועית בשנים האחרונות. שניידר אומר לאייס: "ג'ודי נלחמה בסרטן בשנים האחרונות ועברה מספר ניתוחים וטיפולים. בחצי השנה האחרונה היא עבדה מהבית אבל עד יומה האחרון היא הייתה חלק מפובליסיס גלר נסיס".

בין התקציבים הגדולים עליהם עבדה רותם במהלך הקריירה ניתן לציין את: טריומף, סלקום, דיינרס, הוניגמן, פאנטה, ספרייט וכ.א.ל.

ליאת צבי שעבדה בגלר נסיס יחד עם רותם בשנים האחרונות כשכיהנה במשרד בתפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה מספרת: "ג'ודי הייתה אדם של ורוד, על כל המשתמע מכך. לי אישית היא העניקה המון, גם בדרכי החדשה אחרי שפרשתי מהמשרד. היא הייתה חברה, אשת מקצוע ואדם מדהים שקשה למצוא היום. היה בה עושר תרבותי אדיר ואי אפשר בכלל לסכם אדם גדול כמוה. היא תחסר לנו מאוד".

"הייתה כל כולה קריאייטיב, במה שאמרה, במה שלבשה ובמוסיקה ששמעה"

קרן קיי, לשעבר בפובליסיס גלר נסיס שעבדה בצמוד לרותם כמנהלת קריאייטיב וכסמנכ"ל קריאייטיב במשך 4 שנים אומרת לאייס: "המוח היצירתי שלה היה פשוט מתנה לכל ארגון באשר הוא שהיצירתיות טבועה בו. בשנים האחרונות היא עשתה הסבה ממחלקת הקריאייטיב לפלנינג כאשר התפקיד האחרון שלה היה למעשה בקריאייטיב פלנינג. היא הייתה זו שגם בראה את האסטרטגיה ולבסוף גם הביאה את המשפטים והכיוונים הקריאיטיביים כך שלמחלקת הקריאייטיב נותר רק להשלים את העבודה".

קיי מספרת על רותם ואומרת: "היא הייתה כל כולה קריאייטיב. במה שהיא אמרה, במה שהיא כתבה, במוסיקה שלה היא האזינה, באיך שהתלבשה - כל כולה, ואי אפשר היה לפספס את זה. הקסם שלה פעל על מנכ"לים, סמנכ"לים, תקציבאים מתחילים וקופירייטרים וותיקים ולמעשה כולם. הייתי רוצה את הראש שלה והמילים שלה בכל תהליך וזה כאב לב בלתי נתפס לאבד אותה".

קיי מוסיפה ואומרת: "אני זוכרת את היום שבו רוני (שניידר. מ"ב) סיפר לי שג'ודי חולה וכבר אז זה היה בלתי נתפס. המחלה פשוט לא הצליחה להידבק או להאפיל על האישיות שלה. היא הצליחה לגעת בכל כך הרבה אנשים בקריירה שלה ורואים את זה באהבה שמופנית אליה".

"במשך עשרות שנים של כתיבה, היא היתה אחת מהטובים. אחת מהכי טובים"

רוני שניידר, סמנכ"ל הקריאייטיב של קבוצת פובליסיס נפרד מג'ודי רותם בטקסט קצר שכתב לזכרה: "באחת הפרסומות שג'ודי כתבה פעם, מגיע אדם עם כרטיס אשראי למשרדי העולם הבא ומוצא את עצמו מול פקיד קבלה שחור בחליפה לבנה. הפקיד מדפדף בספר החיים של האיש, מפשפש בניירות, ולבסוף שולח אותו לגיהינום. אבל - גיהינום וי איי פי".

"ג'ודי היתה וי איי פי של היצירתיות, אבל ג'ודי הולכת למקום הרבה טוב יותר מהמקום שעליו היא כתבה. היא הולכת למקום טוב יותר, כי במשך עשרות שנים של כתיבה, היא היתה אחת מהטובים. אחת מהכי טובים. טובים בכתיבה, טובים בחשיבה, ומעל לכל - טובים בהוויה.

"ג'ודי היתה טובה. היא היתה עשויה ממילים טובות. היא היתה כותבת מוכשרת, היא היתה חברה מפרגנת, היא היתה חכמה מאוד והיא היתה ילדותית. וכל מי שמצליח להישאר קצת ילד עד יומו האחרון, הוא מי שאלוהים לא רק לקח ממנו, אלא גם העניק לו.

"המילים שג'ודי כתבה היו מילים ורודות. האותיות שלה היו בלונדיניות. אבל היום ג'ודי לוקחת איתה את הוורוד ואת הבלונד, ועכשיו מה שנשאר לנו זה טקסט אפור ויבש שתקוע לנו מאז אתמול בגרון.