ח"כ יואל חסון: "המטרה - לנתק את הקשר בין ראש הממשלה לבין השידור הממלכתי"
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה יואל חסון, אמר היום (יום ב') במהלך דיון של הוועדה על דוח מבקר המדינה על רשות השידור, כי "המטרה הבאה במעקב אחרי רשות השידור היא ניתוק הקשר בין ראש הממשלה המכהן כשר הממונה - לבין הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים".
לפני כשבועיים פרסם המבקר מיכה לינדנשטראוס דוח ביקורת קשה על תפקודה של הרשות ושל מנכ"לה מרדכי שקלאר. בין היתר התייחס המבקר להליכי מינוי מוסדות הרשות וקביעת תקציבה, מינוי בכירים ועובדים, העסקת אנשי תקשורת בכירים והתקשרויות עם נותני שירותים, ועוד.
המבקר ציין בעיקר את "הקושי הקיים בסוגיות מינוי וכהונה של העומדים בראש גוף שידור ציבורי, כאשר הממנים הם אנשי הדרג הפוליטי". לדברי חסון, מדובר בדו"ח חמור המצביע על תרבות ניהולית לקויה, וקרא "לנתק את השידור הציבורי מהמעורבות הפוליטית - עד מצב של אפס מינויים פוליטיים". הדיון הבא בוועדה, יעקוב לדברי חסון עד כמה מיישמת הרשות את הרפורמה עליה הובטח, ולדיון זה יוזמן גם ראש הממשלה בנימין נתניהו כשר הממונה על רשות השידור.
נציג משרד מבקר המדינה, יובל חיו, הדגיש כי ביצוע רפורמה איננו משמש נסיבות מקלות לבעיות שהתגלו, כייוון שמדובר בהתנהלות בסיסית כמו מינוי בכירים בעלי זיקה פוליטית, ניהול תקציב לא-מאושר במשך שנים, והעסקה ללא-מכרז.
מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר ציין את הקשיים בהם נתקל בניהול הרשות, כמו תקציב הולך-וקטן והסכמי עבודה בעייתיים וישנים שמחייבים להעסיק 8 אנשים בתפקיד כשצריך בו רק 3, אולם הוסיף כי כל הליקויים עליהם הצביע המבקר כבר תוקנו.
לדברי שקלאר, שוק הפרסום ברדיו הולך ומצטמצם כיוון שהדור הצעיר מעדיף להאזין לרדיו האזורי, והבטיח כי בשנים הראשונות אחרי ביצוע הרפורמה בשנים הראשונות יוענקו 60 מיליון שקלים מדי שנה לטובת התוכן בשידורים, ואחר כך יועלה התקציב ל-160 מיליוני שקלים בשנה.
יו"ר הרשות אמיר גילת ציין כי לא יהיו עוד אישורים בעל-פה לעבודה נוספת ועובדים שיבקשו לעבוד בעבודות נוספות יצטרכו מעתה לקבל את אישורה של ועדה, וכן כי תגובש מדיניות להעסקת טאלנטים.
- 1.דן 30/05/2011 21:36הגב לתגובה זושקלאר עצמו הוסיף אנשים איפה שלא צריך ולא תיקן עד היום ...בקיצור כמות השקרים לא נגמרת ...

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.