ענף הפרסום זוכר: פרס היכל התהילה יוענק לתרצה גרנות ז"ל בקקטוס הזהב
בענף הפרסום חולקים כבוד לאחת מאושיות הפרסום של הענף. תרצה גרנות ז"ל (1949-2010) תקבל את פרס היכל התהילה בטקס קקטוס הזהב שייערך השבוע. משפחתה של גרנות תקבל ביום רביעי בשמה את פרס היכל התהילה בטקס שייערך השבוע.
תרצה גרנות (1949-2010) קופירייטרית ואסטרטגית מיתוג במקצועה, יסדה וניהלה את בית הספר הראשון בישראל לרעיונאות (קופירייטינג) ACC, המכללה הראשונה בארץ למקצועות הקריאייטיב, שנוסדה לפני כ- 20 שנה על ידי מוטי מורל ותרצה גרנות. לימים פרש מוטי מורל, המכללה המשיכה לפעול בניהולה ובבעלותה של תרצה גרנות עד לפטירתה, וכיום ממשיכה לפעול ברוחה, במורשתה ולפי שיטות הוראתה הייחודיות של גרנות, תחת הניהול המקצועי של מייקל אמיר ועם מרצים רבים, רובם בוגרי המקום העובדים כיום בתעשייה.
גרנות הגתה סיסמאות וקונספטים שהפכו לחלק מהתרבות הישראלית, כגון: "אם שותים לא נוהגים, בשביל זה יש חברים", "אלימות- זה לא יגמר אם לא תספר", ועוד. היא הייתה מומחית מיתוג ושמות והגתה את טיטולים, פסטורל ונהרא, YELLOW, כל שמות המוצרים של קרליין ועוד רבים אחרים. בין לקוחותיה כמפרסמת נמנו: הולמס פלייס, חבר הון אנושי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכללת שערי משפט, גו אקטיב, המותג הפרטי של שופרסל, מלונות הרודס, פסטורל ונהרא, אגיס תרופות, קרליין ונטורל פורמולה, עמק המעיינות בצפון והעמק האדום בדרום, לב"י, הקרן לבטחון ישראל ועוד. היא הייתה אחראית גם על תהליך המיתוג או המיתוג מחדש של חלק גדול מהם.
מתן גרנות, המנהל את ACC בשנה האחרונה: "תרצה נתנה משמעות לחיים של הרבה אנשים. היא זכתה בחייה לכינויים מפארים רבים, מהם הסתייגה. היא האמינה פחות בפרסים ויותר בעשייה. כך היא עבדה, השפיעה ושינתה את פני ענף הקופירייטינג והפרסום במשך 35 שנים וכך היא הנחילה לתלמידיה שיהיו בני אדם ויזכרו את הבסיס ממנו הגיעו ואליו הם חוזרים. אנו מקבלים בתודה את ההערכה שרוכשת לה קהילת הפרסום, שלקחה גם חלק פעיל בהחלטתנו להמשיך את לימודי המכללה כסדרם, בהשראתה ובשיטתה. אלה הסיבות שאקבל את פרס 'היכל התהילה' בשם אימי בטקס 'קקטוס הזהב' הקרוב, שהינו אחד מאירועי הפרסום המשמעותיים והחשובים בישראל".
- 6.מכירה 24/05/2011 15:20הגב לתגובה זותרצה,מעבר למקצועיותה היתה אשה מקסימה - אהבתי אותה.
- 5.(ל"ת)צוות ACC תרצה גרנות 23/05/2011 16:53הגב לתגובה זו
- 4.איזה דכאון (ל"ת)ran 23/05/2011 15:07הגב לתגובה זו
- 3.תלמידה 23/05/2011 14:38הגב לתגובה זותרצה לא אהבה פרסים, לא תחרויות ולא קקטוסים אז נותנים לה בכוח?
- 2.צוות ACC תרצה גרנות 23/05/2011 13:42הגב לתגובה זואנחנו גאים בקהילת הפרסום על רצונה להוקיר כמונו את עבודתה ותרומתה של תרצה גרנות לענף הפרסום. אנו חשים שליחות גדולה להמשיך את מפעל חייה להמשיך להזין את הענף בקופירייטרים משובחים.
- 1.אחד שמעריך 23/05/2011 13:13הגב לתגובה זוחבל שמכל האנשים המוכשרים שעברו תחת שרביטך, מכל מנהלי הקריאייטיב והקופירייטרים המוצלחים והמובילים שהכרת ואהבו אותך, דווקא מייקל אמיר הוא זה שממשיך את דרכך.
- קופי זקן 24/05/2011 11:40הגב לתגובה זולבית הספר המיוחד הזה מגיע יותר מזה. אני קורא לכל הבוגרים שהתקדמו בענף שלנו להחזיר משהו בחזרה. אחרת, עוד כמה שנים לא יהיו יותר קופירייטרים שמבינים את חשיבותה של תובנה.
- אחת מהמחזור האחרון 23/05/2011 14:54הגב לתגובה זואתה רוצה לומר משהו טוב, חבל שאתה מחרב עם קורטוב של רוע
- אחת 23/05/2011 16:51אם היה מתמזל מזלך והיית לומדת במחזורים קודמים שהצדיקו את השם של המקום שאת לומדת בו והצדיקו את הכסף שאת משלמת כרגע אולי היית מבינה. אבל את לא. חבל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
