נרקבים במשרד? התמ"ת בודק תנאי העסקתם של עובדים בשוק התקשורת
האם משרד התמ"ת יהיה זה שיושיע את התקציבאים בענף הפרסום ובתקשורת מהרקבון והשעות האינסופיות במשרד? האגף לאכיפת חוקי עבודה שבמינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת מקיים בימים אלה מבצע ארצי לאכיפת הוראות חוקי העבודה בקרב מעסיקים בתחום המדיה, חברות ההפקה ובמשרדי פרסום.
אניטה יצחק, סגנית מנהל אגף האכיפה: "מסגרת ההעסקה בתחום זה מתאפיינת בהעסקת עובדים בשעות מרובות, תשלום שכר נמוך לעיתים תוך פגיעה בשכר המינימום, אי מתן גמול שכר לעבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית. תחום זה נחשב לתחום סגור יחסית ועובדים רבים מוכנים לספוג פגיעה בתנאי העסקתם על מנת לרכוש ניסיון ולהתקדם בתחום. עובדים נמנעים מלהתלונן כנגד מעסיקם גם בשל העובדה כי קיים חשש שלא ירצו להעסיקם כלל בתחום".
מפקחי משרד התמ"ת יפקדו משרדי פרסום, אולפני הפקה, תחנות רדיו, טלוויזיה, ועיתונות כתובה ויפעלו לבדיקת תנאי העסקתם של העובדים, תוך מתן דגש על עובדים במערך התומך ובכלל זה, תחקירנים, תקציבאים, פלנרים, כתבים, מפיקים, עובדים בתמיכה הטכנית ועוד.
במסגרת הביקורת, יגבו עדויות מעובדים וידרשו מידעים ומסמכי שכר אשר ישמשו בסיס להמשך החקירה מול המעסיקים.
החקירה תכלול בין היתר בדיקת יישום הוראות החוקים הבאים: חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), חוק חופשה שנתית, חוק הגנת השכר, והחוק למניעת הטרדה מינית. המבצע יתקיים בפריסה ארצית ויכלול חברות הפועלות מאילת בדרום ועד לרמת הגולן.
בשנים 2007 עד 2010 ביצע האגף פיקוח בקרב כ-7,000 מעסיקים, הוטלו כ- 5,000 קנסות מנהליים בסכום של 52 מיליון שקלים והוגשו כ-1,000 כתבי אישום וכן ניתנו כ-800 התראות למעסיקים.
- 5.מורן 23/05/2011 16:37הגב לתגובה זואני מודה שבתקופות לחץ ולפני קמפיינים ומהלכים אנשי משרדי הפרסום לוקחים אותנו בגדול אבל העבודה שלנו לא מפסיקה- המשברים, התגובות האינסופיות לעיתונאים, האירועים שיש לפחות פעם בשבוע וללא תשלום נוסף (לעיתים בחגים).... כדי לבדוק גם את התחום הזה...
- 4.קופירייטר 23/05/2011 15:16הגב לתגובה זוכאילו הם העובדים היחידים בענף... מי שטוחן באמת וקורעים לו את הצורה הם אנשי הקריאייטיב. לא מבין למה מדברים על הענף הזה כאילו רק תקציבאים עובדים בו
- 3.aviv 22/05/2011 23:34הגב לתגובה זוהכנסה בתור מלצריות במהלך ובסוף השבוע. זה לאחר שהן מבלות שעות ארוכות במשרד ובקושי מגיעות לשכר מינימום. זאת ועוד התקציבאיות מתחלפות/מפוטרות מהמשרד שלנו בתידרות גבוה יותר מהמנקות שעובדת הרבה פחות שעות
- 2.בשם כל החוששים 22/05/2011 19:25הגב לתגובה זוכי החשש מאיבוד העבודה הוביל לתנאי העסקה קשים ולעבדות המודרנית....
- 1.תקציבאית 22/05/2011 18:18הגב לתגובה זושיגיעו בעשר וחצי בערב למשרדי הפרסום ויראו כמה תקציבאים לא סגרו את היום
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
