פישמן מממש בהפסד: מכירת הקיפלינג בטורונטו תבוצע ב- 159 מיליון שקל

חברת מבני תעשייה מדווחת הבוקר כי חתמה על הסכם למכירת קומפלקס המגורים הכולל 729 דירות להשכרה, בהפסד של 1.8 מיליון שקל, לאחר שבחודש פברואר דווח על ביטולה
לירן סהר | (2)

חברת מבני תעשיה מדווחת הבוקר (ה') כי חתמה על הסכם למכירת נכס 'קיפלינג' בטורונטו קנדה תמורת 159.3 מיליון שקל (44.5 מיליון דולר קנדי). שווי הנכס בספרי החברה ליום 31.12.2010 עומד על סך של כ-161 מיליון שקל (כ-45 מיליון דולר קנדי) והחברה צפויה לרשום בגין המכירה הפסד של כ-1.8 מיליון שקל (0.5 מיליון דולר קנדי).

יצויין כי בחודש פברואר הודיעה החברה על ביטול מכירת הנכס מאחר והרוכש הודיע על ביטול העסקה עקב אי הסכמה בין הצדדים באשר לתנאי השלמתה. ל-Bizportal נודע בזמנו כי לאחר סגירת תנאי העסקה, הרוכש ביקש לבצע התאמות שלא התקבלו על ידי אנשיו של פישמן.

יתרת ההלוואה בגין הנכס מסתכמת לסך כולל של כ-128.5 מיליון שקל (כ-35.9 מיליון דולר קנדי). אם, וככל שתושלם העסקה, יתרת המזומן הצפויה לחברה מסתכמת לסך כולל ברוטו של כ-60 מיליון שקל (כ-17 מיליון דולר קנדי).

אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, אומר כי העסקה בסך הכל טובה לחברה- מדובר בדירות להשכרה, שוק שנמצא בפריחה בקנדה, אולם התשואה מהנכס עומדת על כ-6%, תשואה נמוכה יחסית. השוק הקנדי מאפשר כיום מכירה במחריים גבוהים ולמרות שמדובר במחיר הנמוך מהשווי בספרים עדיין מדובר במחיר טוב".

בדצמבר האחרון התקשרה מבני תעשיה עם צד ג' למכירת נכס ה"קיפלינג" בטורונטו (קנדה) תמורת כ-163 מיליון שקל (45 מיליון דולר קנדי). שווי הנכס, הכולל כ-729 דירות להשכרה, עמד על סך של כ-170 מיליון שקל בספרי החברה ליום 30 בספטמבר 2010, משמע החברה הייתה צפויה לרשום הפסד של כ-7 מיליון שקל בגין מכירתו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פישמן הזדקן 28/04/2011 19:14
    הגב לתגובה זו
    על גבם של בעלי המכולת בת" א
  • 1.
    מאיר 28/04/2011 09:54
    הגב לתגובה זו
    אני זוכר את הרכישה הזאת, הנכסים האלו נרכשו במחיר מופקע, וההפסד הוא לאחר הפחתות. פישמן קבר שם עשרות מליוני דולרים קנדים מכספי המשקיעים.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.