מצאו חברים בערוץ 10: מיטב 'הרוויחה' תוכן שיווקי בשווי של כ-250 אלף שקלים
עולם התוכן השיווקי בישראל יכול לרשום לעצמו ציון דרך נוסף מאתמול (יום ד'), עם שידורו של פרק של 'החברים של נאור' שנבנה סביב בית ההשקעות 'מיטב'.
בתקופה האחרונה שוק הטלוויזיה עד לפעילויות תוכן שיווקי מעניינות ואמש הייתה אחת נוספת בדמות החשיפה לה זכה בית ההשקעות בפריים-טיים של ערוץ 10. בית ההשקעות זכה להטמעה מלאה בתסריט והפך לעוגן העלילתי של הפרק.
מתחילת 2011 פרסם בטלוויזיה בית ההשקעות מיטב בהיקף של כ-1.83 מיליון דולר במחירי מחירון (על פי יפעת בקרת פרסום). בערוץ 10 פרסם מיטב בהיקף של 730 אלף דולר במחירי מחירון. כ-40% מסך ההשקעה בטלוויזיה עד עכשיו ב-2011.
בונים פרק סביב מותג
בעלויות של תוכן שיווקי מדובר למעשה במהלך ששוויו לא מבוטל. חשוב לציין, כי למרות שזהו מהלך נקודתי בפרק בודד ולא פעילות עונתית, עדיין מדובר במהלך שמציב את מיטב במרכז העלילה של תוכנית שהשיגה רייטינג של 19.3% בקרב משקי בית יהודיים. זאת במקביל לצילום בחדרי המסחר של בית ההשקעות, שילוב שמות של דמויות מפתח בשוק ההון, הנצחת אווירת העבודה בבית ההשקעות ובכלל חשיפה בעלת מוטיבים חיוביים.
בתוך כך, לאייס נודע כי יוצר וכוכב הסדרה, נאור ציון, ניסה בעונה שעברה לעניין מספר מותגים מסחריים בתוכן שיווקי. ציון פנה למותג בינ"ל הפועל בישראל בהצעה לכתיבת תסריט לאחד מפרקי התוכנית כאשר המותג יוביל את העלילה. הסכום שנדרש תמורת העסקה נע סביב ה-100 אלף דולר אך המגעים לא הבשילו ושיתוף הפעולה לא יצא לפועל.
על פי ההערכות בענף הפרסום, שווי פעילות התוכן השיווקי של מיטב ב'החברים של נאור' נאמד בכ-250 אלף שקלים. עם זאת מציינים מומחים לתוכן שיווקי כי פעילות חד פעמית, גם אם כזו שמרכזת תסריט שלם סביב המותג לוקה בחסר שכן מודבר במהלך נקודתי שקשה לייצר באמצעותו זכירות ובניית ערך מיתוגי.
בפייסבוק: אבנר סטפק מרוצה
מנכ"ל מיטב לשעבר אבנר סטפק, כיום דירקטור בחברה, שבימים כתיקונם החברה שלו מכניסה את היד עמוק לכיס כדי לפרסם את המותג, נהנה אתמול מההפקר ודאג שחבריו יידעו את זה. בסטטוס בפייסבוק שפרסם סטפק נכתב: "עכשיו בלייב, מיטב בערוץ 10 בתוכנית של נאור ציון בפרק שעוסק בהרפתקאות של הבנות בבית ההשקעות".
בתגובה לכך כתב לסטפק אחד מחבריו "אחלה פרסומת למיטב", וסטפק ענה: "תודה, מסכים איתך וזה לא עלה אגורה... ואגב פרסומת היום עלה הקמפיין החדש של מיטב עם אדיר מילר".
אגב אדיר מילר, החיבור בין מיטב להומור לא בא לידי ביטוי רק בשילוב התוכני בחברים של נאור, אלא מקבלת ביטוי גם בקמפיין האחרון של באומן בר ריבנאי עבור המותג בכיכובו של מילר. בקמפיין האחרון של בית ההשקעות נראה כי מיטב בחרו בגישה קלילה וחייכנית כדי לקדם מסרים פיננסיים רציניים. בסרטון האחרון בו מככב מילר כסוכן מכירות רכב הוא מנסה למכור לזוג לקוחות פוטנציאלי רכב תוך התמקדות בדבר החשוב ביותר - עץ הריח שמגיע עם הרכב.
תגובות
ממיטב נמסר: "קיבלנו פנייה מהפקת התוכנית לצלם פרק של הסדרה במשרדינו, ונענינו ברצון. למען הסר ספק, לא שולמה על ידי מיטב כל תמורה כספית לגורם כלשהו עבור צילומי פרק מהסדרה במשרדינו".
- 6.יוסף 28/04/2011 16:39הגב לתגובה זואין סיכוי שבתור משקיע או חוסך אפקיר בידיהם ולו שקל.
- 5.סילביה 28/04/2011 09:26הגב לתגובה זוהרשות השנייה צריכה לפתוח מיד בחקירת הביזיון הזה.
- 4.פילפילון 27/04/2011 21:51הגב לתגובה זומצחיק שהוא חושב שזו עסקת חייו, הבדיחות בתוכנית היו על חשבון החברה שלו (או יותר נכון של אביו) מסקנה-נפוטיזם זה דרעאק.
- עובד שם 27/04/2011 23:55הגב לתגובה זולא יודע איפה קראת שהוא חושב שזו עסקת חייו לפחות לא ראיתי ציטוט כזה אבל גם לא ראיתי בדיחות על החברה שלו והאמת שזה לדעתי הוסיף לחברה רק נקודות זכות לגבי נפוטיזם אתה ממש מגוחך זה לא חברת החשמל וגם לא משרד ממשלתי. תראה לאן הוא לקח את "החברה של אבא שלו" ואני מאחל לך שתגיע לגרגר מההצלחה שלו שם למרות שלא נראה שיש לך סיכוי
- 3.מכירה היטב 27/04/2011 20:44הגב לתגובה זוולא התבקש גרוש.
- 2.עאלק לא שולם. נאור ציון עובד חזק על תוכן שיוו (ל"ת)איש תוכן 27/04/2011 20:10הגב לתגובה זו
- 1.טיש הגדול 27/04/2011 19:54הגב לתגובה זוזה ממש היה זועק לשמיים , ואני ממש מתפלא שעל כזה דבר לא שילמה מיטב שקל
- דחיליק 27/04/2011 21:37הגב לתגובה זוכן שילמה למישהו??...
- הקנאה תהרוג אתכםםםםםםםםםם (ל"ת)אושרי 10/05/2011 22:18
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
