גיתם BBDO יטפל בתקציב הפרסום של StyleRiver: צפוי לעמוד על 3 מ' דולר

StyleRiver מקבוצת mako הוא אתר מסחר אלקטרוני בתחום האופנה. ליבי כץ בר שפרשה לאחרונה מאדלר חומסקי מכהנת כסמנכ"ל השיווק באתר
משה בנימין | (4)

'גיתם BBDO' נבחר לטפל בתקציב הפרסום של StyleRiver, אתר המסחר האלקטרוני המתמקד בתחומי אופנה ולייף סטייל. תקציב הפרסום השנתי צפוי לעמוד על 3 מיליון דולר.

StyleRiver מקבוצת mako, מציע לחברות וחברי המועדון פריטי אופנה ומותגי מעצבים בהנחות של עד 70% ממחירי החנויות. האתר הושק רשמית באוגוסט 2010 ומונה כעת קרוב ל - 60,000 חברים רשומים.

'גיתם BBDO' שהשיק לאחרונה יחידת E-commerce יהיה אחראי על הפעילות המיתוגית והפרסומית של האתר. בין לקוחות המשרד: סלקום, לוריאל, כלל ביטוח, שופרסל, תנובה ועוד.

ליבי כץ בר, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי: "StyleRiver יוביל את מהפכת המסחר האלקטרוני בישראל בתחום האופנה והלייף סטייל. בזכות הרקע והניסיון הבינלאומי של המשקיעים והיזמים שלנו".

מיכל המאירי, מנכ"ל גיתם: "אנחנו מודים ל StyleRiver על בחירתם בגיתם ונכונים להסתער על המשימה. אין ספק שהשוק הישראלי עומד בפני המפץ הגדול בתחום הדיגיטאל קומרס ו-StyleRiver ייתן את המענה המושלם לכך".

יוזכר כי לפני כחודש פרשה ליבי כץ בר, סמנכ"ל השיווק של האתר מתפקידה כסמנכ"לית האסטרטגיה ב'אדלר חומסקי & ורשבסקי' לאחר כשנה במשרד. כץ בר מחזיקה גם בחלק ממניות האתר StyleRiver. לכץ בר קשר משפחתי למשרד הפרסום גיתם שכן בעלה, גיא בר מכהן כמשנה למנכ"ל המשרד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רונן 04/04/2011 09:27
    הגב לתגובה זו
    יוזכר כי ליבי כץ בר, סמנכ"ל השיווק של האתר - נשואה לגיא בר - משנה למנכ"ל המשרד. עד מתי.....
  • 1.
    03/04/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    זו הדרך היחידה של גיתם להשיג תקציבים נוחי זה אחד...עכשיו אשתו של מנהל הקריאייטיב. בדיחה
  • דרור 03/04/2011 15:19
    הגב לתגובה זו
    "זו הדרך היחידה" ומשפט לאחר מכן "נוחי זה אחד...עכשיו " בקיצור, אופל ? במו ? (דוגמאות המרבעון האחרון)... כואב לצאת מפגר ????
  • 03/04/2011 17:07
    לא יודע מי אתה אבל נסביר לך לאט: קשרים אישיים - זו הדרך היחידה (עם 2 דוגמאות לאותה דרך) וחוצמיזה, להוציא ידיעה על טיפול בתקציב ושמתברר שמי שאחראי לו נשוי למישהו מהמשרד... זו לא גאווה גדולה. אבל עזוב קטנות - בטח מעריב בדרך...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.