דוחות

שנה חזקה לשיכון ובינוי: לחברה 7,000 דירות שניתן לשחרר מיידית לשוק

חברת הבנייה והתשתיות מסכמת את 2010 עם זינוק של 135% ברווח הנקי שהסתכם ב-545 מיליון שקל ועלייה של 9.4% בהכנסות. ליפמן: "סולל בונה ארצות חוץ ממשיכה לגדול ולשמור על רווחיות פנומנלית של כ- 18%"
לירן סהר | (1)

חברת שיכון ובינוי מסכמת את 2010 עם רווח נקי של כ-545 מיליון שקל, זאת לעומת 232 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של 135%. העלייה ברווחים נובעת בין היתר משערוך האחזקות בכביש 6. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל, כאשר בסך הכל חילקה 410 מיליון שקל דיבידנדים מאז ראשית 2009, כולל הדיבידנד הנוכחי.

הכנסות הקבוצה הסתכמו בכ-4.9 מיליארד שקל, עלייה של 9.4% לעומת שנת 2009. ללא השפעת שערי מט"ח, גדלו הכנסות החברה ב-12.5%. מרבית העלייה בהכנסות החברה נבעה מעלייה בהכנסות תשתיות ובנייה בחו"ל.

הכנסות מגזר יזמות הנדל"ן בארץ הסתכמו בכ- 827 מיליון שקל לעומת כ- 813 מילון שקל בשנת 2009. השנה קטנו מספר אכלוסי הדירות ל-442 יחידות

דיור לעומת 475 יחידות דיור שההכנסות בגינן הוכרו בשנת 2009, אך מאידך גדל היקף המגרשים והקרקעות שנמכרו. החלטת הקבוצה להאיץ את קצב מכירת הדירות צפויה לבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות. החברה מכרה במהלך שנת 2010 1142 דירות ומגרשים בהיקף כספי של 1.5 מיליארד שקל.

הרווח התפעולי של הקבוצה עמד ב- 2010 על 901 מיליון שקל, זינוק של 27.4%. מעבר לשיפור ברווחיות הגולמית, נבע השיפור ברווח התפעולי גם משערוך אחזקות שיכון ובינוי מעסקת דרך ארץ, כאשר במהלך השנה עלתה החברה לאחזקה של 50% בפרויקט ושליטה משותפת. הצפת הערך שביצעה החברה בעסקה זו, יצרה לה רווח חד פעמי של 256 מיליון שקל. אשתקד רשמה החברה רווח חד פעמי של 130 מיליון שקל שנבע מהקצאת מניות פרטית בחברה בת.

דורון בלשר סמנכ"ל הכספים של הקבוצה, ציין כי הגדלת האחזקה בדרך ארץ מהווה הצפת ערך, וכן תשרת את הקבוצה מבחינה אסטרטגית-כלכלית בכך שתאפשר לה לעמוד בתנאי סף של מכרזים בינלאומיים. לדבריו, החברה צופה קבלת עבודות הרחבה של הכביש מדי שנה, שיבוצעו על ידי החברה הבת, סולל בונה.

עופר קוטלר, מנכ"ל החברה, מסר כי "הקבוצה פועלת כיום ב- 20 מדינות בשלוש יבשות. ביססנו את הקבוצה כגדולה ביותר בתחום הזכיינות בישראל בשיטת BOT, עם פרויקטים גדולים דוגמת דרך ארץ, מנהרות הכרמל, מתקן ההתפלה בחדרה, מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב ותחזוקת 270 ק"מ כבישים בצפון, וכן פרויקטים דוגמת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב (שלב ב'), מרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל ועוד. כשמסתכלים על צבר ההזמנות שלנו, שגדל בשנה החולפת ב- 12% לשיא של 8.7 מיליארד שקל, רואים שגם בשנים הקרובות נמשיך ביישום אסטרטגיית הצמיחה והמובילות".

לחברה יש קרקעות ליותר מ- 7,000 דירות חדשות שחלקן תקועות כבר 15 שנים בהליכי תכנון שונים. ראשי החברה מסרו היום, כי הם קוראים לראש הממשלה ולשר השיכון לפעול לקיצור תהליכי התכנון והבנייה. לדבריהם, הדבר ישחרר באופן מיידי קרקעות לעשרות אלפי דירות חדשות לשוק, יענה על הביקושים וימתן את המחירים.

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי ההכנסות ממשיכות להציג עליה בפעילויות העיקריות וסולל בונה ארצות חוץ ממשיכה לגדול ולשמור על רווחיות פנומנלית של כ- 18%. "הכנסות מגזר תשתית ובניה בחו"ל הסתכמו בכ- 581 מיליון שקל - גידול של כ- 16.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע ברובו מכניסה לפעילות במדינה חדשה - אזרביג'אן. ירידת שער החליפין של הדולר לעומת השקל גרעה כ- 25 מיליון שקל מסך הכנסות הקבוצה ובפרט מהכנסות מגזר פעילות זה ברבעון הרביעי וכ- 138 מיליון שקל בכל 2010. בסביבת המחיר של 10 שקל למנייה כדאי להגדיל את האחזקות. קניה מצויינת מחיר יעד לפני הדוח 12 שקל למנייה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 29/03/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
    ושיבנו ביניינים פשוטים וזולים , לא " פרויקטים" רק לזוגות לאסור על רכישה למען השקעה !
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.