טסים לבית המשפט: זמר צרפתי תובע את אל-על על העתקת קליפ בפרסומת
חברת התעופה אל-על תיאלץ להגיע לבית המשפט השלום בנתניה ביום א' הבא לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר עם הזמר הצרפתי-יהודי פרנקי פרז מחוץ לכתלי בית המשפט.
תחילת הפרשה לפני כ-3 שנים אז עלתה חברת התעופה עם פרסומת באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון. בפרסומת שודר עיבוד חדש וקצבי להמנון מדינת ישראל 'התקווה' בביצוע של מספר מבצעים. פרז, זמר ואיש בידור צרפתי-יהודי טען כי מספר חודשים לפני שידור הפרסומת הציג קליפ זהה בפני מנהלת השיווק של אל-על פריז. בקליפ בו שר פרז הוצג עיבוד דומה להמנון התקווה והזמר טוען כי אל-על העתיקה ממנו את הביצוע באופן לא חוקי.
הקליפ של פרנקי פרז, פברואר 2008
לפי גרסתו של פרז הוא צרב מספר תקליטורים של עיבודו לתקווה והציע למנהלת השיווק בפריז שת"פ עם חברת אל-על על בסיס שימוש בשיר. לדברי פרז הוא הראה למנהלת השיווק את האתר בו מופיע השיר וזו ביקשה לאחר מכן עותק של השיר על גבי DVD לבדיקה של שת"פ אפשרי.
פרז טען כי אל על העתיקה את השיר מאחורי גבו ועשתה בו שימוש בפרסומת ששודרה בישראל. קובי שמעוני המוכר יותר כראפר 'סאבלימינל' היה זה שצלצל לפרנקי פרז ויידע אותו בכך שביצוע דומה לשירו מלווה את סרטון הפרסומת של אל-על. שמעוני אמור להיות גם אחד מאלו שיוזמן לתת עדות מטעם התביעה.
הפרסומת של אל-על. שודרה בישראל במאי 2008
עם היוודע הדבר לפרז הוא הגיש תביעה כנגד אל-על והצדדים פנו להליך גישור כדי להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. אחת מההצעות הנדיבות של אל-על לפרז שהייתה אמורה להיות משתלמת יותר מפיצוי כספי חד-פעמי הייתה שהזמר יפיק עבור החברה מהדורות קצרות של חדשות ובידור בטיסות אל על לצרפת. לאחר שפרז דרש תשלום כספי כמקדמה לפני הפקת סקיצות לפרוייקט חזרה בה אל-על מההצעה.
כעת, 3 שנים לאחר שהמו"מ בין הצדדים נתקע תובע פרז את החברה על סך של חצי מיליון שקלים בעקבות הפרת זכויות היוצרים ובקשה למתן פרטים לפיה אם יוכח שאכן בוצעה העתקה תשלם אל על לפרז פיצוי כספי על כל פעם בה שודרה הפרסומת בנוסף לפיצוי המקורי.
למרות שמקאן אריקסון הוא משרד הפרסום שעומד מאחורי הפרסומת אחריותו המשפטית בפרשה היא משנית לכאורה. אל-על היו אלו שהגיעו לכאורה עם הרעיון לפרסומת וביקשו את מקאן אריקסון להפיק עבורם את הסרטון על בסיס העיבוד העדכני לשירת התקווה.
מחברת אל-על וממשרד הפרסום מקאן אריקסון לא התקבלו תגובות.
- 4.נאדיה 04/04/2011 11:52הגב לתגובה זויש כאן חיקוי והעתקה של קונספט, המנון בסטייל אתני פליירים לאורך כל הקטעים, הצללה, פייד טו בלאק ומה לא.
- 3.טל 29/03/2011 07:22הגב לתגובה זוהשתמשו באותו רעיון אבל ההמנון הלאומי לא שייך לאף אחד בזכויות יוצרים.
- 2.עמית 28/03/2011 21:37הגב לתגובה זומסר להם די וי די וזו הפרסומת שהפיקו ?
- 1.העתקה ברורה ... (ל"ת)שחר 28/03/2011 16:19הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
