יציבות במליסרון: רשמה 21% גידול בשכ"ד; תחלק דיבידנד של 30 מיליון שקל
חברת מליסרון מסכמת את שנת 2010 עם גידול של 21% בדמי השכירות אשר הסתכמו בכ-462 מיליון שקל לעומת 382 מיליון שקל ב-2009. החברה רשמה השנה רווח נקי של 155 מיליון שקל, זאת לעומת 430 מיליון שקל אשתקד. התוצאות הושפעו מרכישת קניוני רמת אביב וסביונים באמצע 2009 וכניסת החברה לתהליך נרחב של שיפוצים.
החברה חתמה באוקטובר על הסכם לרכישת השליטה בבריטיש ישראל תמורת כ-1.7 מיליארד שקל. לצורך עמידה בתנאים שהציב הממונה על ההגבלים העסקיים צפויה האסיפה הכללית של בריטיש להתכנס בסוף החודש במטרה לקבל את ההחלטה למכור את הזכויות בגרנד קניון בחיפה.
המזומנים מפעילות שוטפת (FFO) הסתכמו לסך של כ- 187 מיליון שקל לעומת סך של כ- 175 מיליון שקל בשנה הקודמת, גידול של כ- 7%. ההון העצמי של החברה הסתכם בכ- 1.841 מיליארד שקל ב-2010, לעומת 1.834 מיליארד שקל ב- 31.12.2009, המהווים כ- 36% מסך כל מאזן החברה. ההון עצמי לבעלי המניות הסתכם לסך של 1.694 מיליארד שקל. סך המאזן של החברה הסתכם בכ- 5.173 מיליארד שקל ב- 31.12.2010, לעומת כ- 4.775 מיליארד שקל ל- 31.12.2009. החברה דיווחה על חלוקת דיבידנדים בסך 30 מיליון שקל לבעלי המניותיה.
ליאורה עופר, יו"ר מליסרון: "חברת מליסרון המשיכה לבסס השנה את מעמדה כאחת מהקבוצות המובילות בישראל בתחום המרכזים ממסחריים בישראל. תוצאות השנה הושפעו מחד מרכישת הקניונים של רמת אביב וסביונים באמצע שנה קודמת ומאידך מכניסת החברה לתהליך נרחב של שיפוצים, שינויים בתמהיל והתאמת חנויות לצורך הכנסת מותגים בינלאומיים ושיפור חזות הקניונים. החברה חתמה השנה על עיסקה לרכישת השליטה בחברת בריטיש ישראל השקעות בע"מ. החברה ממשיכה לשמור על רווחיות ומציגה איתנות פיננסית".
משה רוזנבלום מנכ"ל מליסרון: "החברה הצליחה לשמור על שיעורי תפוסה בין 93% ל- 100% בקניונים ובבנייני המשרדים בבעלותה, ועם השלמת השיפוצים תחזור רמת התפוסה לשיעור של 100%. איתנותה הפיננסית של מליסרון ואיכותם של נכסיה המניבים, יאפשרו לה להמשיך להתמודד בצורה נאותה עם האתגרים העומדים בפניה".
שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI, אומר כי מכיוון שאין צמיחה דרמטית בחברה היא רכשה את בריטיש. "יש ירידה מסויימת ברווחים עקב שיפוץ הקריון, אך תוך כשנה השיפוץ יושלם ומצבה ישתפר".

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.