כמה עולה למותג החדש של ריגלי לשמוע את מודי בר און אומר 'פייב באלופות'?
על הנייר, הסיבה לצפות בליגת האלופות הם המשחקים בין קבוצות הכדורגל הטובות ביותר באירופה בטורניר הנחשב ביותר. עם זאת, העובדה שמודי בר און הוא הטאלנט המוביל של משדרי ליגת האלופות ב'ספורט 5' הפכה את התוכנית למשהו מופרע ורחב הרבה יותר שהוליד את פינת ההופעות החיות בסוף כל ערב שידורים של ליגת האלופות. פינה שמצליחה להרחיב את קהל הצופים בליגת האלופות ולייצר נאמנות.
מי שהבין את כוחה של הפינה הוא מותג המסטיקים החדש בשוק 'פייב' (five) שלקח חסות על פינת ההופעות, כאשר הספרה 5 אותו הוא חולק עם ערוץ הספורט שנקרא בפי רבים עדיין 'ערוץ 5', משחק לו לידיים.
פינת ההופעות בליגת האלופות צוברת מדי שנה כוח מיתוגי כך שמפתיע שאף מותג מסחרי טרם עלה על הרכבת. הסיבה המרכזית שמעכבת בדרך כלל שיתוף פעולה נרחב יותר בין המותגים לפינה של ערוץ הספורט ולמופיעים בה היא ברוב המקרים הלהקות עצמן שמבקשות מחירים שהמותגים לא מוכנים לשלם מתוך נקודת הנחה שהתוכן השיווקי הוא פעילות משלימה בלבד.
אז כמה עולה מודי בר און?
לאייס נודע כי המהלך נאמד בהשקעה של כ-200 אלף שקל לעונת השידור של ליגת האלופות ובהתאם לנתוני הרייטינג של המשדר. זאת כאשר חבילת חסות ממוצעת עולה ביו 400 ל-500 אלף שקלים.
החסות על פינת ההופעות שונה מעוד חבילת חסויות שעולה לפני או אחרי תוכנית מסוימת. הצעד הראשון בפעילות התוכן השיווקי שהשיק משרד הפרסום גיתם BBDO עם ערוץ הספורט עבור מותג המסטיקים מקבוצת ריגלי ישראל החל בחודש שקט, מתחת לפני השטח בו הפינה קיבלה שם חדש שנזרק לחלל השידור על ידי מודי בר און שהדגיש 'פייב באלופות'. מה שנקרא, מהלך תוכן שיווקי עוקף רגולציה מהוקצע לפי כללי המשחק העדינים של התחום.
חודש לאחר פמפום הפינה בשמה החדש 'פייב באלופות' בתקווה שהקהל יעשה את החיבור הפסיכולוגי בין מותג המסטיקים למשדר הכדורגל המוביל בנקודת המכירה עברה הפעילות לשלב המסורתי יותר שלה עם חבילת חסויות לפני ואחרי תוכנית האלופות.
זאת לא הפעם הראשונה שמותג המסטיקים פייב שמשתדל מאוד לכבוש לעצמו נתח שוק בקטגוריית המסטיקים יוצא במהלך חסויות. במקביל לנעשה באירופה עם המותג משתדלים בגיתם BBDO ובחברת התוכן השיווקי שלהם BBDO CONTENT לנכס למותג ערכים של פאן וחיי לילה, מה שבא לידי ביטוי בפעילות מושקעת עם תוכנית הבידור של גיא פינס.
- 4.אני 16/03/2011 12:14הגב לתגובה זומה זה הקשקוש הזה שת"פ חזק? עובר חלק? אני משלם כסף כדי לראות אותם והם חיים על דמי המנוי שלי על מנת שלא יכנסו אלמנטים פרסומיים!!! אם הם מפרסמים שיורידו את דמי המנוי, אי אפשר לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה. הם הצליחו לפתוח עוד שני ערוצים בתשלום גובים כסף על ערוץ הHD עד כמה אפשר לעשוק את הצרכן ומועצת הצרכנות והכבלים והלווין תשתוק? ניצן חן ניסה לעשות ולהזיז דברים ואז קצת לחצים קצת איומים והוא נעלם כלא היה . עוד שפן שמפחד מהגדולים. ערוץ הספורט הוא רק ליגת האלופות כל השאר קשקשת ברשת של יונתן כהן המאסו עמיחי שפיגלר הצנון המתנשא ושלא לדבר על חברות הזבל של החדשות שכבר שנים לא הביאו סקופ אחד ראוי... הכל פולואפים של העיתונים. בקיצור ערוץ עושק שלא נותן כלום. אפילו צ'רלטון שלא משקיעים בצופה בכלל, לפחות נותנים המון המון שידורים מעניינים הרי זו המהות לראות את המשחק ולא את זיוני השכל של כל המעפנים שם בערוץ הספורט
- 3.הערוץ ערוץ PAY (ל"ת)BEN 15/03/2011 20:45הגב לתגובה זו
- 2.יוסיפון 15/03/2011 19:58הגב לתגובה זואחלה פעילות. כצופה ערוץ הספורט בכלל וליגת האלופות בפרט זה עובר בצורה חלקה וזורם לחלוטין. מבחינתי חיבור מושלם בין ערכי המותג והתוכן המשודר. קהל יעד ממוקד ומפולח. שאפו
- 1.שת"פ חזק!!! (ל"ת)יואב 15/03/2011 18:22הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
