בחישוב היקף המשרה יש לכלול ימי חופשה, ימי חג וימי מחלה, שנוצלו ע"י העובד במהלך העבודה השוטפת ובגינן קיבל תשלום, אף שלא עבד בהם בפועל

תעא 3760/01 הרשקוביץ שריקה (גרינברג) ואח' נ' מדינת ישראל, בבית הדין האזורי לעבודה חיפה, מיום 05.10.2010. תקציר מאת עו"ד רועי מעוז

עו"ד לילך דניאל | 09/03/2011 17:42

העובדות

---------------

גב' הרשקוביץ, גב' סגל וגב' שרון (להלן: "העובדות") הועסקו כאחיות/מטפלות מוסמכות ע"י מדינת ישראל (להלן: "המעסיקה") בבית החולים רמב"ם בחיפה (להלן: "בית החולים") בהיקפי משרה חלקית.

העובדות טענו מחד, כי במהלך שנות עבודתן בבית החולים הן הועסקו בקביעות בהיקף משרה הגבוה משמעותית מחלקיות משרתן הקבועה בתקן, דבר שהוביל לפגיעה בזכויותיהן הכספיות והסוציאליות, היות והן מחושבות על פי תקן משרתן החלקי ולא על בסיס היקף עבודתן בפועל.

המעסיקה טענה מאידך להתיישנות התביעה וכי התביעה הוגשה בחוסר תום לב היות והעובדות לא פנו ו/או התלוננו בפני אף גורם על דרך העסקתן.

לגופו של עניין טענה המעסיקה, כי העובדות לא עבדו בפועל ובאופן קבוע שעות עבודה העולות על היקף משרתן באופן שיש בו כדי לשנות את היקף המשרה, אלא הן הועסקו לפי הצורך ובאופן לא קבוע בשעות עודפות.

עוד נטען על ידי המעסיקה, כי בגין ההעסקה בשעות העודפות הופקד עבור העובדות לקופת גמל במסגרת הסכם קיבוצי שנחתם עם האחיות לביצוע הפקדות לרכיבי שכר שאינם פנסיוניים.

נוסף על כך טענה המעסיקה, כי את היקף משרתם של העובדות יש לגזור ממספר המשמרות שביצעו בפועל ולא ממספר שעות עבודתן או מספר השעות המשולמות להן על פי דוחות הנוכחות החודשיים.

פסק הדין

-----------------

נקבע, כי יש לחשב את חלקיות משרת העובדות לפי חלקיות המשרה בפועל, היינו, מספר שעות עבודתן בפועל לחלק ב-36, וזאת בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם ביניהן, לפיו אחות בית חולים המועסקת במשרה מלאה אמורה לעבוד 6 משמרות בשבוע, כאשר כל משמרת תהא בת 6 שעות.

בית הדין קבע בנוסף, כי אין לקבל את עמדת המעסיקה, לפיה את היקף משרתן של העובדות יש לחשב על פי משמרות בהן עבדו בפועל בלבד ללא התחשבות בימי חופשה, חג, מחלה וכד', שנוצלו על ידן במהלך העבודה השוטפת ובגינן קיבלו תשלום אף שלא עבדו בהם בפועל.

נקבע, כי ימי החופשה והמחלה הם, בחישוב שנתי, חלק מתקן המשרה, והדבר תואם להוראות התקשי"ר הקובע, כי ימי החופשה והמחלה הינם חלק אינטגראלי מתקן המשרה.

אין מדובר ביתרת זכויות בלתי מנוצלות, שאכן אינן מובאות בחשבון לצורך קביעת היקף המשרה ויתכן וניתנות לפדיון (ימי חופשה, ימי מחלה), אלא בימים שנוצלו בפועל כימי חופשה או מחלה ותמורתם שולמה במשכורת השוטפת כחלק מגדר המשרה.

ימי היעדרות בתשלום מוכרים הן כתקופת עבודה והן כחלק מן השכר הקובע אף בעת תשלום פיצויי פיטורים על פי החוק ועל פי התקשי"ר, אף שלא בוצעה בהם עבודה בפועל.

לטענת המעסיקה, כי העובדות לא עבדו בפועל ובאופן קבוע שעות עבודה העולות על היקף משרתן באופן שיש בו כדי לשנות את היקף המשרה, קבע בית הדין, שהעסקה קבועה של כ- 20% לפחות מעבר לתקן המשרה המאושר, מהווה באופן ודאי העסקה "הרבה מעבר לתקן" לצורך העניין. גם העסקה של כ- 10% לפחות מעבר לתקן המשרה המאושר באופן קבוע ועקבי, אינה העסקה במספר שעות מועטות ומזדמנות מעל חלקיות המשרה.

לפיכך, בית הדין קבע לעניין זה, כי דרך העסקתן של העובדות בהיקף בלתי מבוטל מעל תקן משרתן המאושר, ובאופן קבוע, הביאה לפגיעה בזכויותיהן ואת אלו יהיה מקום לחשב על פי היקף המשרה בפועל.

(*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר | 24/12/2025 17:07

נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.

להמשך הכתבה לחץ כאן