בנק ישראל מסכם את 2010: הפסד של 17.6 מיליארד שקל משערוך יתרות המט"ח
בשנת 2010 רשם בנק ישראל רשם הפסד של 17.6 מיליון שקל כתוצאה משערוך יתרות מט"ח, כך עולה מהדו"ח הכספי השנתי שפרסם היום הבנק. ההפסד הכבד של הבנק בשנה החולפת הגיע מהצורך להציג את הדוחות במונחים שקליים ולתרגם את יתרות המט"ח לשקלים.
בסוף 2010 סך הנכסים של בנק ישראל הסתכם ב-274 מיליארד שקל, עלייה של 8.6% לעומת סוף 2009. עיקר הגידול בצד הנכסים נובע מהגדלת הנכסים של הבנק במטבע חוץ וכנגדם הגדיל הבנק את הכלים המוניטריים כגון מק"ם ופז"ק.
בשנת 2010 רשם הבנק רווח של 2.9 מיליארד שקל כתוצאה מניהול יתרות המט"ח, נמוך מאשר הרווח שנרשם בשנת 2009 בהיקף של 5.2 מיליארד שקל. בבנק ישראל מסבירים שבשנת 2009 נרשמו רווחי הון כתוצאה מירידות התשואות בשווקים העולמיים. לירידה אף תרמה עליית התשואות שנרשמה לקראת סוף 2010.
הדו"ח הכספי של בנק ישראל מאפשר הצצה להיקף ההוצאות על שכר בבנק. בשנת 2010 עלות השכר הכוללת של עובדי הבנק עמדה על 450 מיליון שקל, זאת לעומת 804 מיליון שקל בשנת 2009. הירידה בהוצאות על שכר נבעה בעיקר כתוצאה מכך שבשנת 2009 נכלל עדכון חד פעמי של ההפרשה להתחייבות לפנסיה ולתשלומי פרישה.
בסוף 2010 לבנק ישנו גירעון של 34 מיליארד שקלים בהון העצמי, זאת לעומת גירעון של 16 מיליארד שקל בסוף 2009. בסיכום שנתי רשם הבנק הפסד חשבונאי של 17.9 מיליארד שקל לעומת רווח של 1.36 מיליארד שקל בשנת 2009.
- 11.יוסי צ. 24/02/2011 23:46הגב לתגובה זוהסכום מתורגם לשקלים ובנק ישראל הרי שולט בשער השקל. אם ירצה הוא יכול להעלות את שער השקל ל - 4 ש" ח לדולר ע" י הדפסת כסף ואז ההפסד על הנייר יהפוך לרווח כפול ומכופל. אבל השמירה על היציבות הרבה יותר חשובה למשק.
- 10.<><<> 24/02/2011 16:48הגב לתגובה זואין להם אפילו צורך לייצר רווח , משכורות , בונוסים ופנסיה בחינם , רק להראות נוכחות בעבודה . ותודה לפרופסור , ה" גאון הכלכלי" שלנו על נזקי הריבית הנמוכה , רכישות המט" ח המוגזמות וחוסר הטיפול האגרסיבי בבועת הנדל" ן המטורפת , רק שנצא בשלום איכשהו מהנזקים
- 9.י 24/02/2011 15:55הגב לתגובה זוכן בנק ישראל קנה דולרים ואירו בסכום של 60 מילירד דולר והוא מופסד על הניר. אבל בימים אלו אנו מבינים עד כמה חשוב להחזיק מטבע חוץ. ההפגנה הכי קטנה בסעודיה והדולר חוזר ל4.5 עד 5 ש" ח לפחות הרווח של בנק ישראל יהיה מילירדים ואז כולם יברכו שיש לנו את פישר.
- 8.זיו 24/02/2011 15:47הגב לתגובה זומוזר
- 7.מיליונים או מליארדים? (ל"ת)בלבול במספרים 24/02/2011 15:38הגב לתגובה זו
- 6.יראל 24/02/2011 15:25הגב לתגובה זומשכורות שמנות ללא תועלת
- 5.הסתרת אינפלציה 24/02/2011 15:20הגב לתגובה זופישר מסתיר את האינפלציה האמיתית ע" י דולר נמוך,וככה מוחק לכם את כספכם,בהנחה שהוא בשקלים.
- 4.מ 24/02/2011 15:17הגב לתגובה זוסטנלי אולי שכחת שמחירי הדירות מושפעים בעיקר!!! מהיצע וביקוש אז תשפיע על הגדלת ההיצע ותפסיק כבר לרסן את מחירי הדירות באמצעות העלאת הריבית, יש לנו משכנתא שצריך לשלם...
- 3.גבי 24/02/2011 15:17הגב לתגובה זותפטר 90 אחוז ואז תחסוך 400 מיליון בשנה אחת.כמה עובדיים יש בבנק.שעוליים 450 מיליון שח.בטוח ששם השכר בשמיים.
- 2.דניאל רייש 24/02/2011 15:13הגב לתגובה זוהאמת , זה מזל של דייגימ
- 1.44 24/02/2011 15:12הגב לתגובה זואז תחלקו עוד משכורת לאוכלי חינם 40000 לחודש ופנסייה והטבות חלומיות ןתתנגדו להעלאת שכר המינימום.ותביאו עוד זרים.אתם יותר גרועים מקדאפי.לפחות הוא לא מתבייש ואומר את האמת.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
