פרסום ראשון

חברון זלצמן שביט יטפל בתקציב הדיגיטל של קמפיין היום הפתוח במכללת ספיר

תקציב הניו מדיה של מכללת ספיר נאמד בכ-3 מיליון שקלים בשנה. תקציב הפרסום ל-3 אירועי הימים הפתוחים במהלך השנה נאמד בכמיליון שקל בשנה
משה בנימין | (7)

משרד הפרסום חברון זלצמן שביט זכה לאחרונה בתקציב פרסום נוסף בקטגוריית הלימודים והאקדמיה. בימים אלה קיבל המשרד את ניהול תקציב קמפיין הדיגיטל של המכללה האקדמית ספיר לקראת היום הפתוח ב- 10/3. לאחרונה זכה המשרד גם בתקציב הפרסום של הקריה הקדמית - אונו.

תקציב הפרסום בתחום הניו מדיה של המכללה האקדמית ספיר נאמד בכ-3 מיליון שקלים בשנה והוא מכסה פעילות בתחומי הדיגיטל המסורתיים בנוסף לרשתות חברתיות, פלטפורמות אינפורמציה בתחום הלימודים ועוד.

התקציב מופעל ישירות על ידי יחידת התקשורת והשיווק במכללה מול מגוון ספקים. כאמור, נתח גדול מושקע בקמפיינים ויזואליים בתחום הדיגיטאלי והשנה הגדירה המכללה את המדיה הויזואלית האינטרנטית כמובילה בתחום המיתוג. פעילותו של חברון זלצמן שביט בגזרת הדיגיטל תותאם גם לעיתונות ולחסויות בטלוויזיה.

בקמפיין היום הפתוח זכו חברון זלצמן שהתחרו מול חמש הצעות קריאטיביות נוספות. במידה וחברון זלצמן שביט יטפל בכל 3 הימים הפתוחים אותם מקדמת המכללה במהלך השנה יעמוד התקציב שבידיהם על כמיליון שקל. תקציב רכש המדיה של המכללה מטופל על ידי יוניברסל מקבוצת מקאן אריקסון.

סיימון תמיר, מנהל יחידת התקשורת והשיווק בספיר: "הקמפיין החדש של ספיר משקף את תפישות המכללה לגבי ההשכלה הגבוהה כקטליזטור לשינויים חברתיים ולתרומתה החשובה לעתיד המדינה והחברה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מזל טוב ובהצלחה לחברה המוכשרים שבתמונות (ל"ת)
    אידה 23/02/2011 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בראנז' 23/02/2011 19:26
    הגב לתגובה זו
    בקרוב: מי המשרד שזכה לעשות אינטראקטיב לכנס מפיצים של תמי 4 בנצרת עילת
  • 4.
    23/02/2011 19:25
    הגב לתגובה זו
    ממש מליון שח...אם יהיו שלושה ימים....
  • 3.
    סטפן מאריק 23/02/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
    עלו והצליחו
  • 2.
    אייל 23/02/2011 13:44
    הגב לתגובה זו
    כל לקוח של מאה אלף של הם הופכים לכתבת יחסי ציבור. יאללה רדו מאיתנו ותנו לנשום. כשתביאו לקוח אחד אמיתי נדבר
  • אבנר 23/02/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    תסבול
  • 1.
    יואב 23/02/2011 12:13
    הגב לתגובה זו
    ממגנטים לקוחות בלי הכרה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.