מנפחים סיפורים: קמפיין 'הובה בובה' של גיתם מככב ב-Communication Arts
קמפיין הפרינט של גיתם למותג הובה בובה, כיכב בשבוע האחרון בראש תערוכת הקריאייטיב של האתר Communication Arts, אחד מאתרי הפרסום המובילים בעולם.
מאחורי הקמפיין עומדים קמיל מכטי (ארט), ארנון רותם (קופי), מרים מושינסקי
(איור) וערן בר יוחאי (מנהל קריאייטיב). בגיתם הצליחו ליצור שפה ויזואלית חדשה למותג המסטיקים הוותיק דרך איורים עשירים וחדשנות רעיונית ועיצובית.
הקמפיין תחת הסיסמא לילדים שאוהבים לנפח, מתאר סיטואציות בהם ילדים "מנפחים" סיפורים כפי שרק ילדים יודעים. עד כה התפרסם הקמפיין בעיתונות ובשלטי חוצות סמוך לבתי ספר ובזמן הקרוב צפוייה לצאת סדרת מודעות חדשה תחת אותו קו.
גיא בר, מנהל הקריאייטיב הראשי של גיתם: "אנחנו משקיעים הרבה זמן וחשיבה בניסיון לייצר שפות ויזואליות רעננות ומיוחדת עבור הלקוחות שלנו. במגזין ארכייב האחרון התפרסמה סדרת מודעות מאויירות שלנו עבור רשות הטבע והגנים בזכות עיצוב יוצא דופן ועכשיו זהו תורו של קמפיין הובה בובה. מהרגע שהקמפיין עלה לרשת, עשרות אתרים בינלאומיים בחרו להציג אותו ואנחנו גאים על כך שמגזין יוקרתי כמו communication arts בחר בו כעבודה הפותחת לתערוכת הפרינט שלו".

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני
השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול,
דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא
באמת יודע על מה.
סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר
של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש, פשוט ושקוף, שבו הלקוח מבין בדיוק כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת יותר. המהלך
הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם, אבל גם במקביל ינסה לבנות את האמון אצל ציבור המשקיעים.
כדי לטפל בנושא, הוקם צוות עבודה משותף הכולל את משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ניירות ערך. הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות
רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח
עם רשות התחרות.
דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט וברור של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו
הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".