תקציב הפרסום של קוקה-קולה במגזר הערבי עובר מאל בוסתאני ל'מגזרים'
תקציבי הפרסום של מותגי קוקה- קולה וקולה זירו במגזר הערבי (החברה המרכזית למשקאות קלים) יטופלו על-ידי משרד הפרסום המגזרי 'מגזרים'. כך נודע לאייס.
לאחר שנים רבות, ולמעשה יותר מעשור בו טופל תקציב הפרסום של קוקה קולה על-ידי מוסא חסדייה, לשעבר פובליסיס סקטורס וכעת אל בוסתאני נפרדו הצדדים. חסדייה לא התמודד בשנית על התקציב במכרז שיצא לפני כחודשיים.
זרעי הפיצול בין אל בוסתאני לקוקה קולה נשתלו עוד ב-2008 אז קיבל חסדיה לטיפולו את תקציב הפרסום של משקה האנרגיה XL במגזר הערבי. במהלך 2010 עבר הזיכיון של שיווק XL לידי טמפו המתחרה בחברה המרכזית למשקאות קלים. חסדיה נדרש לבחירה והעדיף את XL וטמפו על פני החברה המרכזית.
3 משרדי פרסום מגזריים התמודדו במכרז שיצא לפני כחודשיים. בניהם 3 משרדי פרסום ייעודיים למגזר הערבי: Mazzawi, אסוואק, קבוצת YARA ומשרד הפרסום 'מגזרים' מקבוצת באומן בר ריבנאי שבו פועלת מחלקת פרסום למגזר הערבי, בנוסף למגזר החרדי והרוסי.
3 המשרדים הערביים נחשבים לבולטים במגזר. Mazzawi מטפלים בתקציבי שטראוס ואסוואק מטפלים בין השאר בתקציב הטוטו במגזר הערבי.קבוצת YARA (המשמשת גם כחברה לשילוט חוצות במגזר הערבי) מטפלת במותגיה האחרים של החברה המרכזית למשקאות קלים (פאנטה וספרייט) והתמודדה במכרז במטרה להעביר לידיה את הטיפול בתקציב במלואו.
תקציב קוקה קולה הוא בין הנחשקים ביותר שפועלים בענף הפרסום המגזרי. בענף המזון והמשקאות הוא נחשב כאחד הבולטים שיש. קוקה קולה פעילה מאוד בקרב המגזר הערבי ומחזיקה בנתח השוק הגבוה ביותר בין המשקאות הקלים. מידי שנה מפרסמת החברה המרכזית למשקאות קלים המשווקת את קוקה קולה בישראל בהיקף של כ-5 מיליון שקלים במגזר הערבי (מחירים בפועל), לא כולל טרה המשווקת גם היא על ידי החברה המרכזית.
תקציב מותגי החברה המרכזית למשקאות קלים יחולק כעת בין קבוצת YARA למגזרים כפי שחולק בעבר עם משרדו של מוסא חאסדייה. זכייתו של מגזרים בתקציב קוקה קולה מחזק מטבע הדברים את המשרד בפעילותו במגזר זה במה שעתיד אולי לאותת לקראת 2011.
- 6.כמה זמן לוקח לכם 22/02/2011 13:11הגב לתגובה זומדהים כמה מנהלי השווק והפרסום "עוורים" מוסא מורח אותכם שנים...את פלאפון עשק שנים...והם זרקו אותו...עכשיו קוקה קולה ...תבדקו טוב טוב מה הוא מוכר לכם או יותר נכון מה הוא לא מוכר לכם.....
- 5.אחד מהענף 22/02/2011 00:03הגב לתגובה זוקוקה קולה הרוויחו מנהלת אסטרטגיה מעולה - מיכל עובדיה אטיה.
- 4.מישו 21/02/2011 18:49הגב לתגובה זוהגיע הזמן שמישהו אחר יהנה מ"התענוג הגדול" לעבוד עם החברה המרכזית. הם לא רוצים משרד פרסום, הם רוצים ביצועיסטים. עיין ערך "דחף".
- 3.אייל 21/02/2011 18:25הגב לתגובה זוכמה כבר נתח השוק של המגזר הערבי ביחס לכלל המגזר? קטן מאד. אני בטוח שזה לא מורגש בתקציב הפרסום של החברה למשקאות
- 2.מוסא העדיף את הכסף של XL (ל"ת)לא ערבי 21/02/2011 18:23הגב לתגובה זו
- 1.שירן 21/02/2011 18:23הגב לתגובה זואחרי כל כך הרבה שנים עזבו אותו, זה אומר משהו
- 24/02/2011 03:51הגב לתגובה זואנו בשוק השיווק מופתעים מזה שקוקה קולה לא יודעת לבחור משרד פרסום.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
