קוקה-קולה שוקלת לצרף משרד נוסף לאידיאולוג'יק לטיפול בתקציב הדיגיטל
חברת קוקה קולה מבית 'החברה המרכזית למשראות קלים' מגששת בימים אלו בקרב משרדי האינטראקטיב בחיפוש אחר משרד נוסף שיטפל בתקציב הדיגיטל של המשרד, בנוסף לפובליסיס-אידיאולוג'יק המטפלים בהם כעת. כך נודע לאייס.
הניסיונות של קוקה קולה לאתר משרד נוסף לטיפול בתקציב נעשים מתחת לפני הקרקע ושומרים בינתיים על פרופיל נמוך מאוד. אחת הסיבות לכך היא העובדה שמדובר במשרד נוסף, במידה ויאותר כזה, שיצטרף לטיפול בתקציב משנת 2012 ואילך. תוכניות התקציב והאסטרטגיה הפרסומית לשנת 2011 כבר ידועות במותג המנוהל בצורה מוקפדת כמו קוקה קולה וכאמור החשיבה מכוונת לשנה הבאה.
לאייס נודע כי, בשבועות האחרונים נעשתה פנייה מקרב אנשי המטה הבכיר של קוקה קולה לאחד ממשרדי האינטראקטיב בישראל ובה הצעה בשלב ראשוני מאוד שנוגעת לתקציב הדיגיטל של המותג. הצעה זו נענתה בשלילה ולפי מקורות שונים פנייה נעשתה למשרדים נוספים. בנוסף לכך גורמים נוספים בשוק האינטראקטיב אומרים לאייס כי טל רבן, מנכ"ל קוקה קולה ישראל לא שולל צירופו של משרד אינטראקטיב נוסף במקביל לאידיאולוג'יק.
יוזכר כי, מערכת היחסים בין אידיאולוג'יק לקוקה קולה היא בין הטובים שיש בין לקוח למשרד פרסום בענף האינטראקטיב בישראל. בשנה החולפת הביאו אידיאולוג'יק את קוקה קולה לשיאים חדשים בכל הנוגע להיבטי חדשנות פרסומית וחיזוק החוויה המותגית. במילים אחרות מדובר למעשה במכונת הלייקים שהגו באידיאולוג'יק עבור קוקה קולה ובאה לידי שימוש בווילג' - כפר הנוער של קוקה קולה. פעילות זו זכתה להכרה עולמית בענף השיווק והפרסום, מהשתורגם גם לפרסים נחשבים במספר תחרויות פרסום.
בענף האינטראקטיב יודעים רק להחמיא לאידיאולוג'יק על פעילות המשרד עבור המותג קוקה-קולה. מצד אחד מפגינים בענף סיפוק רב בנוגע לאפשרות שקוקה קולה אכן תכניס משרד חדש לתמונת התקציב תודות לעבודה המרשימה של המשרד על התקציב ומנגד מציינים כי בקוקה קולה כנראה מחפשים משרד שיוכל להעניק למותג טיפול בגזרות דיגיטליות בהן אידיאולוג'יק מתמחים פחות.
אידיאולוג'יק מטפל בתקציבים נוספים מבית 'החברה המרכזית' ביניהם, 'ספרייט' ו'פריגת'. בחודשים האחרונים השיק המשרד את מכונת החיוכים של פריגת - פיתוח טכנולוגי המאפשר סחיטת מיץ תפוזים באמצעות שילוב עולמות האונליין והאופליין. מכונת החיוכים של פריגת מאפשרת לגולשים לסחוט מיץ תפוזים אמיתי באמצעות חיוך ווירטואלי במצלמת הרשת בפייסבוק.
החיבור של אידיאולוג'יק לקוקה קולה לא מסתיים בגבולות מדינת ישראל. לפני כחודש רשם המשרד הישג מרשים בקנה מידה בינלאומי כאשר זכה בתקציב הדיגיטל של קוקה קולה ברוסיה לאחר שהתמודד מול יריבים מקומיים ואחרים.
מקוקה-קולה נמסר: "פעילות הדיגיטל של קוקה-קולה ישראל, מתנהלת באמצעות משרד האינטראקטיב אידיאולוגיק. שאף זכה באחרונה בתור ספק מצטיין בכנס ספקים שערכה החברה".
לא היה ניתן להשיג את תגובת אידיאולוג'יק עד למועד פרסום הידיעה
- 2.מכונת האנלייקים 18/02/2011 20:11הגב לתגובה זוגם הקולה עומדת לנזול לינון מבין האצבעות. גם היפה והכרישה לא תעזור הפעם.
- זה נכון 19/02/2011 00:26הגב לתגובה זוהגרועות שהם עובדים איתם כמו שלמור ואידיאולוגיק
- נפוטיזם זה אחלה 20/02/2011 09:45נחמד לראות את תל אביב מוסקבה משקיעים בטוקבקים, רק חבל שהפרסומות נראות כמו משהו הזוי משנות ה80.
- 1.מאבד גובה, האם לרשום את זה בטוויטר? (ל"ת)ינון 18/02/2011 10:25הגב לתגובה זו
- פחחחחח (ל"ת)ינון לנדנברג 19/02/2011 00:24הגב לתגובה זו
עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני
השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון
כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול,
דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא
באמת יודע על מה.
סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר
של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש, פשוט ושקוף, שבו הלקוח מבין בדיוק כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת יותר. המהלך
הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם, אבל גם במקביל ינסה לבנות את האמון אצל ציבור המשקיעים.
כדי לטפל בנושא, הוקם צוות עבודה משותף הכולל את משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ניירות ערך. הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות
רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח
עם רשות התחרות.
דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט וברור של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו
הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.
- בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".
