מיסוי תושב ישראל מעבודתו בחברה תושבת חוץ
השאלות: 1. האם קיימת אמנת מס בין ישראל לאתיופיה, ומהן ההשלכות אם אמנה כזו קיימת או אינה קיימת? 2. איזה מסמך על המעביד להמציא לעובד לצורך זיכוי במס בארץ, והאם המעביד צריך להיות חתום על המסמך, או משרד ממשלתי באתיופיה? 3. האם על הנישום לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתו מהחברה הזרה תושבת החוץ? 4. אם על הנישום לשלם דמי ביטוח לאומי על הכנסתו מהחברה תושבת החוץ, האם הוא זכאי לגמלאות כגון פגיעה במקום העבודה באתיופיה וגמלאות מחליפות שכר אחרות? אם כן, מהו הבסיס לתשלום הגמלה? עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל משיב: 1. קיימת אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הפדרלית הדמוקרטית של אתיופיה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים, בזיקה למסים על הכנסה (להלן: "האמנה"). האמנה היא בתוקף מיום ה-1.1.2008. ההשלכות הן ביחס למיסוי הכנסת העבודה בידי אותו תושב ישראל העובד בחברה זרה באתיופיה. אלמלא האמנה, יש להניח כי על פי הדין הפנימי באתיופיה הכנסת עבודה זו הייתה ממוסה ללא בדיקת תנאים כלשהם. סעיף 15 לאמנה קובע: - בכפוף להוראות בסעיפים 16, 18, 19, 20 ו-21 לאמנה, משכורות, שכר עבודה וגמול דומה אחר שמקבל תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה - ניתן לחייבם במס רק באותה מדינה, אלא אם העבודה מבוצעת במדינה המתקשרת האחרת. בוצעה העבודה כאמור - ניתן לחייב במס את הגמול שהתקבל תמורתה באותה מדינה אחרת. - על אף הוראות ס"ק 1 לאמנה, גמול שמקבל תושב מדינה מתקשרת תמורת עבודה המבוצעת במדינה המתקשרת האחרת - ניתן לחייבו במס רק במדינה הנזכרת ראשונה אם: (א) המקבל שוהה במדינה האחרת לתקופה או לתקופות שאינן עולות ביחד על 183 ימים בשנת הלוח שבה מדובר, וכן; (ב) הגמול משולם על ידי או מטעם מעביד שאינו תושב המדינה האחרת, וכן; (ג) בנטל תשלום הגמול לא נושא מוסד קבע או בסיס קבוע שיש למעביד במדינה האחרת. - על אף ההוראות הקודמות של סעיף זה, גמול הנובע מעבודה שבוצעה בכלי שיט או בכלי טיס המופעלים בתעבורה בין-לאומית, ניתן לחייב במס במדינה המתקשרת שבה נמצא מקום הניהול הממשי של המיזם. מסעיף זה יוצא שבענייננו, למדינת ישראל, מדינת מושבו של הנישום, תהיה זכות מיסוי בלעדית (כלומר לאתיופיה, מדינת המקור, לא תהיה כלל זכות מיסוי), אם התקיימו במצטבר התנאים הבאים: אותו אדם שהה פחות מ-183 ימים בשנת המס באתיופיה, המשכורת שולמה על ידי מעביד שאינו תושב אתיופיה וכן המשכורת אינה משולמת על ידי מוסד קבע שיש למעביד באתיופיה. במילים אחרות, די שאחד התנאים יתקיים כדי שלאתיופיה, מדינת המקור, תהיה זכות מיסוי ביחס להכנסת העבודה, ואז לישראל תהיה זכות מיסוי שיורית, קרי ישראל תיתן זיכוי על המס ששולם באתיופיה. בענייננו, צוין שהנישום עובד בחברה זרה באתיופיה. לא ברור אם החברה המעסיקה היא תושבת אתיופיה או לא. כאמור, אם היא תושבת אתיופיה תקום לאתיופיה זכות מיסוי, אף אם הנישום שהה פחות מ-183 ימים באתיופיה. 2. ככלל, אין בהוראות המקצועיות של רשות המסים (מס הכנסה) התייחסות מפורשת לאישורים שיש להמציא לצורך תביעת זיכוי מס זר. ברור כי אם יומצא אישור רשמי של רשות המס האתיופית, יהיה זה התיעוד הטוב ביותר לקבלת זיכוי המס הזר. אם לא ניתן אישור כזה על ידי רשות המס האתיופית, הרי יש להמציא דוח ניכויים של החברה המעבידה (הטופס המקביל באתיופיה לטופס 126 הישראלי) ותיעוד כלשהו, אם ניתן, להעברת המס לרשות המס האתיופית. 3. ככלל, תושב ישראל חייב בביטוח לאומי על כל הכנסותיו מישראל ומחו"ל. לעניין הכנסותיו מחו"ל אין זה משנה אם מעמדו הוא שכיר או עצמאי. 4. בעניין זה קובעות תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971, וכן בדברי הסבר המתפרסמים באתר המוסד לביטוח לאומי, באשר למבוטח השוהה בחו"ל כדלקמן: "תושבי ישראל העובדים בחוץ לארץ שכיר תושב ישראל העובד בחוץ לארץ, מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, אם מעסיקו תושב ישראל, וחוזה העבודה ביניהם נקשר בישראל (אם לא נקשר חוזה העבודה בישראל, העובד מבוטח רק אם במקום העבודה בחוץ לארץ אין חובת ביטוח מפני פגיעה בעבודה). עובד השוהה בחוץ לארץ יותר מ-5 שנים רצופות, על מעסיקו לפנות אל מנהל אגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי כדי להאריך את ביטוחו. עובד עצמאי תושב ישראל, שנפגע בעבודה בחוץ לארץ, זכאי בתנאים מסוימים לגמלאות נפגעי עבודה. בתנאים מסוימים תוכר כתאונת עבודה גם פגיעה שנפגע העובד בשעת הנסיעה ועקב הנסיעה מישראל לחוץ לארץ או מחוץ לארץ לישראל". לא ברור מהם "התנאים המסוימים" ואין לכותב ניסיון בנושא קבלת גמלה מביטוח לאומי בגין תאונת עבודה בחו"ל. התשובות לשאלות 3 ו-4 הן באדיבותו של עו"ד, רו"ח רמי אריה, מומחה לדיני מיסוי. מידע נוסף באתר מסים ועסקים www.ralc.co.il המשיב - מנהל תחום מיסוי בין-לאומי במשרד זיו שרון ושות', עורכי דין התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
