רק 16% מהמכוניות שנמסרו בישראל מתחילת השנה הן חשמליות וזה אפילו פחות ממה שהיה בשנה שעברה, אז שיעור המסירות של רכבים חשמליים הגיע ל‑25%. מדובר בשוק שהיה אמור להמשיך לעלות בקצב מסחרר, אבל בפועל הוא מציג האטה חדה שמעלה הרבה שאלות כי על פניו יש סיבות מצוינות לבחור דווקא ברכב חשמלי. 

היתרונות ברורים ומדוברים - מחיר השימוש השוטף נמוך משמעותית לעומת רכב בנזין. אין הוצאות דלק גבוהות. עלויות התחזוקה מצומצמות, אין צורך להחליף שמנים ופילטרים. יש פחות חלקים שנשחקים וזה מצטבר לחיסכון נאה. נוסף לכך ההיבט הסביבתי לא פחות חשוב מדובר במכוניות שלא פולטות מזהמים בזמן הנסיעה.

 תוסיפו לכך את העובדה שיצרנים ויבואנים מציעים כיום חבילות מימון נוחות הנחות ייעודיות הטבות דרך מועדוני צרכנות ומבצעי מכירה נקודתיים שמנסים לפתות את הנהגים לעבור לחשמל ותקבלו הצעות מעניינות. 

אבל, לצד כל זה מסתתרת סיבות שמרחיקות את הקונים. ראשית, יש את עניין הטעינה. הרוכשים הפוטנציאלים מבינים שהטעינה לוקחת זמן, והיא גם לא בכל מקום. זה קצת כאב ראש, ואנשים שכבר היו בדרך לרכוש רכב חשמלי עשו סיבוב פרסה בגלל הטעינה. בשוק חושבים שאם הטעינה היתה מהירה יותר והיו עמדות טעינה בהיקף הרבה יותר רחב, המכירות היו לפחות כפולות. זאת בהחלט סיבה מרכזית להתנגדות של הישראלים, אבל היא בהדרגה נפתרת - בהדרגה הפריסה של עמדות טעינה עולה ובהדרגה גם יש שיפורים ביכולות הטעינה. 

• המיסוי על הרכב החשמלי אמור להשתנות - איך זה ישפיע ולמה סיכוי טוב שזה לא יקרה בקרוב?
• שמונה כללים ל-200,000 חשמליות בכבישים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נראה שהסיבה המרכזית לכך שהישראלים עדיין לא קונים רכבים חשמליים בכמויות גדולות היא שהם לא רוצים לצאת פראיירים בסוף הדרך. ירידת הערך של רכבים חשמליים היא גדולה והיא עדיין סימן שאלה גדול. אין את הידע שנצבר ברכבים על בנזין ולא ניתן באמת לדעת מה תהיה שחיקת המחיר אחרי שנה או שנתיים ומעלה. מדובר בשוק שהוא עדיין בתולי ושינויים בו עלולים להוביל לכך שהרכב החדש מלפני שנתיים כבר לא רלבנטי כי יש טכנולוגיית טעינה חדשה ומהירה. איבוד הערך עלול להיות מאוד מהיר וזה גם מה שקורה בשטח.  

ירידת ערך גדולה ברכבים חשמליים

הצעות מחיר על רכבים יד שנייה כאשר בעלי רכב מגיעים לעשות טרייד אין בדגמים שהם לא החזקים והמבוקשים - BYD, טסלה ועוד, הן ב-25%-35% מתחת למחירון ויש גם רכבים שההצעות אפילו נמוכות יותר, ושוב זה מתחת למחירון שמבטא שחיקה של כ-15% בשנה לפחות. 

 המשמעות היא שרכב שנקנה לפני שנתיים וחצי -שלוש ב-150-170 אלף שקל, יימכר בסדר גודל של 70-90 אלף שקל. שחיקה מטורפת במחיר והרבה יותר גדולה מירידת ערך בבנזין, כשרכב כזה שהיה נרכש בסכומים האלו היה אחרי אותה תקופה מוערך ב-110-120 אלף שקל. הישראלים  מבטאים את זה בשיקולים שלהם והם פשוט לא רוצים להפסיד בגדול בעת החלפת הרכב. וחשוב לציין שזה יכול היה להיות גרוע הרבה יותר. למעשה,  העלאת מס הקנייה בשנתיים האחרונות ל-45% השנה גרמה לכך שמחירי הרכב החשמליים החדשים התייקרו ובהתאמה כל הרכבים המשומשים התייקרו במקביל. המחיר של המשומשות נקבע ביחס למחיר הרכב החדש. ולמרות התמיכה הזו במחיר ברוב הרכבים החשמליים הסיניים ירידת הערך מאוד חריפה.    

• אווטר 11 - קרוסאובר קופה חשמלי עם עיצוב מיוחד
• חסימות בכביש 2 ובכביש 20 ביום שישי: גשר חדש יונף באודים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• זיקר 7X - מבטיחה ומקיימת

הירידה החדה בערך של הרכב נובעת כאמור גם מהקצב שבו הטכנולוגיה מתקדמת. בכל כמה חודשים יוצאים דגמים חדשים עם טווח נסיעה ארוך יותר זמן טעינה קצר יותר מערכות בטיחות מתקדמות יותר מה שהופך רכב בן שנתיים למיושן בשוק הבנזין שחיקת הערך נעה סביב 10% עד 15% בשנה ברכב חשמלי הכל יכול לקרות יש דגמים שמאבדים כמעט מחצית מערכם בתקופה קצרה מאוד וגם מי שרוצה לקנות משומש חושש מאורך החיים של הסוללה ומהיכולת שלה לשמור על טווח נסיעה סביר לאורך זמן

ובכלל - רוכשי רכבים חשמליים לא רוצים לקנות רכב משומש. אם כבר הם קונים רכב חשמלי אז הם מעדיפים אותו חדש. הביקוש מאוד נמוך ומוביל לכך שמוכרי רכבים כאלו נאלצים במקרים רבים לפנות לטרייד אין ושם הם מקבלים הצעות נמוכות, אך לפעמים אין להם ברירה. 

לכל זה מתווספות שאלות של תשתית טעינה. מי שאין לו חניה פרטית עם עמדת טעינה יתקשה מאוד להחזיק רכב חשמלי. טעינה ציבורית יקרה יותר וזמינות העמדות עדיין מוגבלת במיוחד בפריפריה, כך שקניית רכב חשמלי הופכת למורכבת במיוחד למי שגר בדירה בלי חניה פרטית. התוצאה היא שוק צר יותר לרכב משומש חשמלי פחות ביקוש והצעות מחיר נמוכות יותר. בפועל, הישראלים מאוד רוצים לעבור לרכב חשמלי, הם מדברים על זה, מתעניינים, מתקשרים, אבל ברגע האחרון עושים סיבוב פרסה והולכים למוכר - רכב על בנזין. הם פשוט לא רוצים להפסיד בגדול עוד שנתיים-שלוש כשירצו להחליף את הרכב ואומרים לעצמם שיעשו זאת בפעם הבאה. 

יבואני הרכב מנסים להיאבק בירידות הערך וממשיכים להציג דגמים חדשים במחירים שמנסים לשמר את התדמית היוקרתית גם כשמדובר ברכב סיני עממי.  אלא שבשוק היד השנייה התמונה שונה לגמרי וזה משפיע גם על שוק הרכבים החדשים - אם רוכשים יודעים שזה המצב בשלב שבו הם ימכרו את הרכב, אז הם מצפים למחיר טוב בעת רכישת רכב חדש, זה גורם לכך שהשחיקה במחירים של הרכבים החדשים מתחזקת. ירידת המחירים היא נתון - היא מגמה עולמית והיא נובעת מהתחרות בעולם והתחרות שמעצימה בישראל (אם כי אצלנו זה עדיין לא מספיק), אבל כשלזה נכנס החשש הגדול של הלקוח, היא עשויה אפילו להתחזק. 

בישראל מרגישים את ירידת המחירים - היצע גדול של רכבים חשמליים בעיקר סיניים, מלאי גדול שתקוע והצעות לכאורה טובות שמציעים היבואנים. לא בטוח בכלל שזו התחתית. גם חברות הליסינג שרוכשות מהיבואניות רכבים בדיסקאונט משמעותי, נמצאות עם מלאי גדול. ככל שהן לא צריכות אותו לתפעול השוטף של עסקי הליסינג, הרכבים האלו נמכרים כרכבים "יד ראשונה עם אפס קילומטר". אלו רכבים חדשים, אבל הם לא יד ראשונה ובמקרים רבים הם גם נמצאים תקופה ממושכת במגרש-חניון עם תחזוקה מינימלית. כמו כן, הם גם לא כוללים במקרים רבים את כל התוספות. ועדיין - מדובר ברכב חדש.

זאת זרוע פעילות וותיקה ורווחית של חברות הליסינג, הן גם רוכשות בהגדרה לפעילות הזו, במקביל ל"עודפים" שיש להם מהפעילות השוטפת. ההנחות על הרכבים האלו גדולות - לרוב באזור ה-15%, אבל המצוקה בענף הרכב החשמלי ובכלל גידול המלאי בתעשייה כולה, הביאה את ההנחות הנוכחיות לכ-20%-30%.  הבעיות בשוק היד שנייה, לצד התחרות, מובילות לירידת מחירים משמעותית גם ברכבים האלו. אבל גם כאן - יש חסרונות, כדאי לקרוא כאן על היתרונות והחסרונות - רכב אפס קילומטר - הלהיט של החצי שנה אחרונה, יתרונות וחסרונות.

חסרונות נוספים לרכב חשמלי

יש סיבות נוספות שגורמות לישראלים להתרחק מרכבים חשמליים. מעבר לשחיקה הענקית במחיר, המחיר עצמו לא זול -  בעוד שברחבי העולם מציעים לעיתים סובסידיות עמוקות והקלות מס משמעותיות, בישראל עלה מס הקנייה על רכבים חשמליים לכ־45% החל מהשנה והוא ימשיך לעלות בשנים הבאות. גם במקרים שבהם קיימים תמריצים חלקיים, מדובר בהוצאה ראשונית כבדה, שגורמת לרבים לראות ברכב חשמלי מוצר יקר מדי ביחס לתועלת.

בנוסף, סוגיית התשתיות ממשיכה להעיב מאוד על תחושת הביטחון של הרוכשים הפוטנציאליים. נכון להיום, מספר עמדות הטעינה הציבוריות עדיין נמוך ביחס לקצב הגידול של רכבים חשמליים. מעבר לכך, יש תלונות תכופות על עמדות טעינה לא פעילות, תורים ארוכים או תקלות טכניות חוזרות. כל אלה מייצרים תחושה של חוסר יציבות, שמובילה לחשש מהיתקעות בדרכים או מהסתמכות על שירות לא עקבי. עבור נהגים שמבצעים נסיעות ארוכות או שאין להם עמדת טעינה ביתית, מדובר במחסום גדול.

מעבר להיבטים התפעוליים, גם ההיבט התדמיתי משחק תפקיד. הצרכן הישראלי נוטה להעדיף מותגים שמוכרים לו,  לרבות מותגים יפניים, גרמניים או קוריאניים, שמזוהים עם אמינות גבוהה. לעומת זאת, חלק ניכר מהדגמים החשמליים שמוצעים כיום בישראל מגיעים מיצרנים סיניים, ולמרות התקדמותם הטכנולוגית, המותגים הללו עדיין לא ביססו לעצמם מעמד של אמון רב. ב