ניתוק בפרצוף: כך יעשה ללקוח המתמיד, גירסת פלאפון - סיפור שקרה באמת

כבר כמה שנים שחשבוניות המכשיר הסלולארי שלי הן, איך נקרא לזה? משעממות. לא סכום גבוה, לא נמוך בצורה מעוררת תמיהה, סתם חשבונית מהסוג שאף אחד לא יזמין לה משקה על הבר. עד לפני כמה חודשים, אז זה השתנה לטובה עבור חברת הסלולר שלי. אני מדבר יותר ומשלם יותר, מה שמזכיר לי שהגיע הזמן לבקש בעבודה החזר הוצאות מקיף יותר.

אני לא היחיד ששם לב לשינוי בסכום החיוב בחשבוניות. גם אלו שאני משלם להם מידי חודש בחברת פלאפון שמו לב לזה. כנראה שקפצתי להם באיזה מסך מחשב בקטגוריה של 'הוא משלם יותר כל חודש, מגניב לנו..'. חייב לציין שאני לקוח פלאפון כבר יותר מ-10 שנים. בשנה או שנתיים האחרונות לא ממש עניינתי שם מישהו ומספר הפעמים שהם יצרו איתי קשר עמד בערך על 0, מבחינתי היחסים הפתוחים האלו פעלו מצוין. לפני שתמשיכו נחסוך לכם את המתח, הסיפור נגמר רע מבחינתי, מבחינת הלקוחות באשר הם, מבחינת היקום ומבחינת השלום במזה"ת, קצת הגזמתי, זה נגמר בניתוק בפנים.

לא רציתי להגיד את זה אבל מישהו צריך. בזמן האחרון יש תחושה שמאז שפלאפון החלו לשווק בארץ את האייפון הם מסתכלים על כל הלקוחות מלמעלה במין סוג כזה של התנשאות השמורה למשקית ת"ש בבסיס שיש בו רק גברים. ובכן, לפני בערך שבועיים החליטה נציגת שירות, שלא נזכיר את שמה (כי מבחינתי זה לא פרסונאלי אלא יותר תמונת המצב בפלאפון), להתקשר אליי ולדבר איתי על המסלול (שלא השתנה כבר מספר שנים) כדי להציע לי מסלול משתלם יותר ומתאים יותר. עד כאן הכל טוב ויפה.

כשהבנתי שזו עוד אחת מהשיחות שבה נציגת שירות מטיחה בפנייך שמות של מסלולים לגלישה, אגורות לדקה, SMSים לשעה, זמן אוויר לשנייה והתחייבות לשנה ניסיתי לעשות לשיחה מהלך ברק-אשכנזי ולהגיע לסיומה המיידי. שאלתי איזה מסלולים יש לה להציע לי, מה שהביא אותה מיד לשאול אם אני עדיין סטודנט. לא. עובד מדינה, גם לא. הייתה עוד שאלה, שכחתי מה היא, רק לצורך העניין נגיד שהיא שאלה נוספת שלא תופסת לגביי, כמו האם יש לי 6 ידיים. לא. אחרי רצף של 3 פעמים תשובה שלילית היא אמרה שיש רק 2 מסלולים להציע לי. הבנתם? למעלה מ-10 שנים איתם, מעולם לא איימתי בעזיבה, משלם תמיד בזמן, בקושי בודק חשבוניות, ובכל ענקית הסלולר הזו יש רק 2 מסלולים שתופסים לגביי. כשהפגנתי את חוסר שביעות רצוני היא אמרה שזה לא הגיוני שהיא תכנס איתי לשיחה על כל המסלולים שיש לחברה להציע. נו בטח, כי אני מציק לה כל שני וחמישי בטלפון, נכון? או כי אני מאלו שמקללים את הנציגים בטלפון, או מאלו שמאיימים שיעזבו, שיציתו את עצמם, את המכשיר, את הכלב, וואטאבר, אז זהו שלא.

כשהבנתי שהשיחה לא תהפוך לחביבה יותר עשיתי את המעשה הישראלי ביותר. לא, לא לצעוק עליה, אלא לבקש אייפון. טוב, זה היה עבורה טריגר נוסף לשאול אותי אם אני עדיין סטודנט. לא. עובד מדינה, גם לא. האם יש לי 6 ידיים. לא (או שאלה אחרת שממש לא קשורה). חובה לציין שבאותו יום היה לי חום, כך ש-3 השאלות כבר הוציאו אותי מדעתי. היא מצידה טענה שוב שיש רק 2 מסלולים שתופסים לגביי. מדהים לקבל תשובה כזו. במיוחד בשביל חברה שהפרסומות שלהם נראות כאילו שום דבר הוא לא בלתי אפשרי עם עולם פנטזיה מושלם, יצורים וצבעים זרחניים. כנראה שזו באמת הזיה לקבל מהם שירות מספק.

המבוי הסתום אליו הגענו, אני ונציגת השירות, הביא אותה לשלוף את הקלף המנצח בעיניה. המשפט שיגרום לכל ישראלי לתהות על משמעות חייו בעולם חסר צדק שכזה: "רק שתדע, האייפונים עומדים להיגמר"....וואו, זה כל מה שהיא הצליחה להוציא ממני, וואו. "את חושבת באמת שאם תאיימי עליי עם המשפט הזה זה יעשה לי משהו". כאן הגיע הניתוק. בפנים, יש להזכיר. היא הייתה חביבה מספיק כדי לאחל לי יום טוב ואז ניתקה לי בפנים.

נציגה חביבה, רק רציתי להספיק לומר משהו אחד אחרון לפני שניתקת. מאוד מעציב בעיניי שבחרת לעשות שרירים דווקא על לקוח שאף פעם לא הרים את קולו על מי מנציגי פלאפון. לקוח ממוצע שרק ביקש לקבל שירות קצת יותר מתאמץ, קצת יותר מ"האייפונים עומדים להיגמר ואנחנו יודעים שזה מה שישבור אתכם".

רציתי גם לומר לך שאין לי שום בעיה להישאר עם המכשיר הישן שלי שנראה כמו R2D2 ממלחמת הכוכבים או כמו כלב נחייה זוהר. הוא בטוח לא ישאל אותי אם יש לי 6 ידיים לפני שיעניק לי שירות.

ולחברות הסלולר המתחרות...אני פנוי להובלה, תרגישו חופשי להתקשר.

משה בנימין הוא כתב הפרסום והשיווק של אתר אייס