אודי פרידן הוא מסוג הפרסומאים שמתירים ללשונם לתת ביטוי לתחושות הבטן הראשוניות שלו וכך להתנסח ללא 'מסכות'. לעיתים, התכונה הזו, כמו במקרה מהשבוע שעבר עם אמירתו באייס (בהתייחס לראיון עם נירה שניידרמן בגלובס) "אם יש מישהי שפותחת את הרגליים שלה בליידי גלובס, זה לא אומר שהצחנה צריכה להגיע לעמודי החדשות" זה מצליח לסבך אותו במיני סערה.

פרידן החליט לעשות את המעשה הנכון ופרסם מכתב הבהרה כדי לשים דברים על דיוקם, להתנצל, למסור את גרסתו להשתלשלות האירועים ובעיקר כדי לישר הדורים עם ארגוני הנשים שיצאו נגד אמירתו והספיקו להדביק לו את תווית השובניסט.

מכתב ההבהרה של פרידן למפרסמים, לקוחות ועובדי המשרד

"ראשית כל: אני מתנצל מעמקי ליבי בפני כל אישה שנפגעה מדברי. ההתנסחות שלי הייתה שגויה. המשפט שאמרתי אינו משקף כהלכה לא את מה שרציתי לומר, וכמובן לא את דעתי על נשים בכלל".

ועכשיו אני מבקש להסיר את הדיסאינפורמציה, לעשות קצת סדר בחגיגה התקשורתית, ולהעמיד דברים על דיוקם: מגזין ליידי גלובס פרסם ראיון עם גב' נירה שניידרמן. לדבריה היא הייתה מנכלית ושותפה באחד ממשרדי הפרסום הגדולים. את נירה איני מכיר ולא קראתי את הראיון".

מה כן קראתי? מה שרובכם קרא. ציטוט שהוצא ע"י עורכי גלובס והונח אחר כבוד ככותרת בעמוד הפותח של גלובס. פרומו צהוב זול וסנסציוני, המטיל רפש ודופי בכל משרדי הפרסום. הציטוט: :משרדי הפרסום זה בית זונות אחד גדול.."

האמירה כל כך הזויה ובזויה שאיש לא חשב לרגע שאולי כך הם הדברים

אפילו במקום בו עבדה. לא היה לי דבר אל נירה. היא חשבה שכך תסלול את דרכה אל התהילה. זכותה".

כעסתי על גלובס על השימוש הציני, על הוצאת הדברים מהקשרם ועל

הכתמת ענף שלם במודע. ענף מרכזי מאד מתחומי הסיקור של העיתון. יתרה מזו, חשבתי שהכתבה עצמה בליידי גלובס, גם אם נחותה, היא לגיטימית

ולקורא יש את היכולת להחליט כמה משקל הוא נותן למרואיינת. ידעתי שהחלטת העריכה והפרומו הזול, היא העיוות המרושע".

לכן גם באה האמירה שהתכוונה שאם יש דברים "מסריחים" מוטב אם לא

יובאו אחר כבוד לראש החדשות. כתבתי לחברי איגוד הפרסום שגלובס חצה כל קו אפשרי ושמן הראוי- להחרימו".

כמובן שגלובס הראה לי מייד עם מי לא כדאי להתעסק, ופרסם בראשון בערב התקפה של מנכלית ארגוני הנשים עלי. "פרידן נוהג באלימות מילולית כלפי נשים. "נוהג" כאילו זו דרכי מאז ועד עולם. ומעניין מי "הדליק" אותן על העניין ומי לא טרח לצייר להן את כל התמונה".

ו'ארגוני הנשים' - צר לי באמת שפרשיה לא מוצלחת זו הפיחה רוח יבשה וישנה בגחלים שחשבתי שכבו מזמן".

בראש כמה משרדי פרסום גדולים עומדות נשים ובכל הנהלות המשרדים יש כנראה רוב לנשים. שוביניזם אצלנו זה ממש ערך אנכרוניסטי ופסול ואני מעריך שלא נראה בעידן שלנו פרסום שמוזיל את הנשים. אומר לכם, לרכזת הקמפיינים לארגוני נשים הגב דורית אברמוביץ' ולכתבת יעל ולצר: מי שמכיר אותי יודע עד כמה "ביזוי האישה" הוא מושג זר לי ורחוק מערכי".