מגזרים: רוסים מתקשרים לחו"ל, ערבים מחפשים אנרגיה והחרדים בקופת חולים
מחקר מיוחד שערכה חברת "יפעת- בקרת פרסום" לבדיקת תחומי הפרסום המרכזיים במגזרים הדתי- חרדי, הרוסי והערבי מדרג את עשר הקטגוריות בהן משקיעים מפרסמים. בשנת 2010 נאמדת ההשקעה בפרסום במגזרים בשונים בכעשרות מיליוני שקלים. הקטגוריות בהן מרכזים המפרסמים מאמצים הן שיווק ומזון, רכב ומוצרי חשמל. את הרשימה סוגר תחום מוצרי החלב.
תחום רשתות השיווק הוא המוביל בהשקעה בפרסום בכל המגזרים. הפרסום במגזר הדתי מתמקד באופן ייחודי בספרים וקופות חולים; ברוסי שמים דגש על תרבות ושיחות בינלאומיות ובמגזר הערבי נמצא את קטגוריית משקאות אנרגיה והמזון מהיר שאינן בולטות בשאר המגזרים.
עוד עולה מהמחקר כי ''סופר פארם'' ו''מחסני חשמל'' הן המפרסמות הגדולות ביותר בתחומי הצרכנות והחשמל במגזר הרוסי והערבי בעוד שבמגזר הדתי מובילות בפרסום בתחומים אלה חברות שעברו ''הכשר'' כמו 'יש' של שופרסל ו"טרקלין יאקב" חשמל מבית "טרקלין חשמל".
לשם ההשוואה: טבלת הקטגוריות המובילות בפרסום במגזר הכללי
בקטגוריית מוצרי החלב נמצא כי הנוכחות הפרסומית של תנובה ושטראוס במגזר הערבי נמוכה משמעותית ביחס לנוכחות במגזר הדתי והרוסי, אולם היעדרותה הכמעט מוחלטת של טרה כמפרסמת במגזר הערבי, היא זו שמצניחה את קטגוריית מוצרי החלב לתחתית טבלת המפרסמים במגזרים.
נתון מעניין נוסף מתייחס לתחום התקשורת הסלולארית, המפרסמים כמעט ואינם משקיעים בקמפיינים בתחום הסלולאר במגזר החרדי, דבר המלמד על העדר הרלוונטיות של פלח שוק זה מבחינתם.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "בשונה מכלל הציבור, לאוכלוסיית המגזרים תרבות צרכנית ייחודית. דרכי הפרסום השונות שנבחרו עבור כל מגזר מלמדות על תהליך המחקר והאסטרטגיה של חברות הפרסום במטרה לנטר את הצרכים הייחודיים לכל מגזר ולהפוך לרלוונטיים עבורו. כך לדוגמא, התא המשפחתי הגדול המאפיין את האוכלוסייה הערבית והדתית, לצד ריבוי יוצא דופן של רשתות מזון ומרכולים מקומיים, הפך אותן יעד עבור מפרסמים בתחומי רשתות השיווק והמזון. הנוכחות של קופות החולים במגזרים אלה היא מאותו הטעם. במגזר הרוסי ניתן לראות פעילות ערה של מפרסמים בתחום השיחות בינלאומיות המעודדת קשר עם הקרובים מחו"ל".
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
