איך מגישים תביעה לשעות נוספות

בית הדין הארצי פסק בפסק דין זה[1] בשני עניינים חשובים: מיהו "מנהל" לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (ולא אעסוק בסוגיה זו במאמר זה), וכיצד יש להגיש תביעה לתשלום שעות נוספות.

בפס"ד "ניצנים"[2], שניתן בבית הדין הארצי לפני כשנה, נקבע (לדעתי, בטעות) כי "משעבד למעלה מ-186 שעות חודשיות כי אז ודאי עבד, באיזה מן השבועות שבאותו החודש, מספר שעות שהוא מעבר ל-43 שעות שבועיות...". לכאורה, נקבע שם חישוב חדש לשעות נוספות, על בסיס חודשי, ולא על בסיס יומי ושבועי. חישוב זה אינו תואם את החוק, אך הוא נכון למעשה כאשר מדובר בתביעת שעות נוספות לפרק זמן ארוך: הרי על העובד לעבוד 186 שעות עבודה רגילות לחודש, בממוצע, ולפי שיטת החישוב שנקבעה שם, את מה ש"הרוויח" מעל המגיע לו בחודש אחד, "יפסיד" בחודש אחר.

בפסק הדין הנוכחי חוזר בית הדין הארצי לשיטת החישוב "הרגילה" (והתואמת את החוק):

"החישוב הנכון [של שעות העבודה] הוא חישוב על בסיס יומי, כאשר גמול שעות נוספות על בסיס שבועי בעד עבודה ביום השישי בשבוע משולם רק אם העובד השלים את מלוא השעות הרגילות באותו שבוע.

[במקרה שלפנינו], העובד עבד 10 שעות בימים א' עד ה' ושמונה שעות ביום ו'. יש לחשב את גמול ש"נ המגיע לעובד כמפורט להלן:

ימים א' עד ה': שעתיים בכל יום, בתעריף של 125%. הגמול בעד עבודה בשעות נוספות בימים א' עד ה' מגיע לעובד גם אם לא עבד באחד מהימים, כיון שכאמור הגמול מחושב על בסיס יומי. דהיינו, אם העובד עבד בשבוע מסוים בימים ב' עד ה' בלבד 10 שעות ביום, הוא יהיה זכאי לגמול ש"נ בעד שעתיים ביום בימים ב' עד ה', למרות שלא עבד ביום א'.

יום ו': אם העובד עבד באופן מלא בימים א' עד ה' באותו שבוע, הוא עבד באותו שבוע 40 (8X 5) שעות רגילות. לכן, בעד עבודה ביום ו' הוא זכאי לשכר כמפורט להלן: בעד שלוש השעות הראשונות ביום ו' - שכר שעה רגילה: בעד השעות הרביעית והחמישית ביום ו' - שכר שעה נוספת בתעריף של 125%; בעד השעות השישית, השביעית, והשמינית - שכר שעה נוספת בתעריף של 150%.

את השכר לשעה יש לחשב על בסיס חלוקת השכר הרגיל בצירוף תוספת ותק ותוספת משפחה במספר שעות העבודה החודשיות על פי הוראות צו ההרחבה; תחילה יש לחשב את השכר המגיע לעובד בעד עבודה בשעות נוספות, ולהפחית מסכום זה את השכר בעד שעות נוספות גלובליות ששולם לעובד".

והנה חידוש ותשובה לשאלה הנשאלת תדיר: האם בחישוב שבועי של שעות נוספות יש להביא בחשבון גם ימים שבהם העובד לא עבד בפועל? תשובת בית הדין- חיובית:

"באשר לימי היעדרות: בהתאם להוראות צו ההרחבה, ככל שהעובד נעדר מעבודתו במהלך השבוע היעדרות המזכה בתשלום (מחלה, חופשה, חג), לצורך חישוב השכר המגיע בעד עבודה ביום ו', יום ההיעדרות נחשב כיום עבודה בו עבד העובד שמונה שעות. מובן, כי העובד לא יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בעד יום ההיעדרות. לדוגמא: אם חל חג באחד הימים בשבוע, והעובד עבד ביום ו' באותו שבוע, הוא יהיה זכאי לשכר בעד עבודה ביום ו' כאילו עבד באופן מלא בימים א' עד ה'. אם העובד נעדר מעבודתו בימים א' עד ה' היעדרות בעדה אינו זכאי לשכר, ועבד ביום ו' שמונה שעות, הוא זכאי לשכר שעה רגילה בעד 7 שעות עבודה ראשונות ולשכר שעה נוספת בתעריף של 125% בעד שעת העבודה השמינית. זאת, בשל הוראת סעיף 2(ב) לחוק, הקובעת כי ביום שלפני המנוחה השבועית יום העבודה הרגיל הוא בן שבע שעות."

האם יש צורך ב"עדות מומחה" לעניין חישוב השעות? האם, כשהחישוב שביצע העובד שגוי, יש לדחות את התביעה? בית הדין משיב בשלילה:

"ככלל, על עובד התובע תמורה בעד עבודה בשעות נוספות להגיש ביחד עם תצהירי העדות מטעמו את תחשיב הסכום הנתבע על ידו, ולהסביר את העקרונות ששימשו בסיס להכנת התחשיב (מספר השעות הנוספות ביום/שבוע; השכר ששימש בסיס לתחשיב וכו')

אנו דוחים את טענת החברה כי ניתן להוכיח תחשיב זה רק באמצעות חוות דעת מומחה. ברוב המקרים אין מדובר בתחשיבים מורכבים הדורשים חוות דעת מומחה, ואין מקום להטיל על עובד התובע גמול שעות נוספות לשאת בעלות הגבוהה הכרוכה בהגשת חוות דעת מומחה אם אין הדבר הכרחי.

ככל שבית הדין קובע כי העובד עבד בשעות נוספות אולם הוא אינו מקבל את התחשיב שהוגש על ידי העובד, אין לדחות את תביעתו של העובד אלא יש לקבוע מה הסכום הנכון המגיע לעובד."

מה דין עובד שקיבל תשלום עבור שעות נוספות גלובליות?

בית הדין קבע כי "ברוב תקופת עבודתו של העובד שולם לו גמול שעות נוספות גלובלי, ובכך יש כדי להעיד שגם החברה סברה שהעובד זכאי לתמורה בעד עבודה בשעות נוספות מעבר לשכרו הרגיל."

כלומר, בית הדין סבור כי עובד "גלובלי אמיתי" (שבתפקיד הנהלה או בתפקיד אימון אישי מיוחד, או שאין אפשרות לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלו) אינו יכול לקבל תשלום גלובלי בעבור שעות נוספות.

שנית, גם עובד המקבל תשלום גלובלי בעבור שעות נוספות יכול להוכיח כי בפועל עבד יותר שעות ממה ששולם לו, ולקבל תשלום עבור הפרש השעות הנוספות."

איך יש להגיש את התחשיב לשעות הנוספות המגיעות? כך מנחה בית הדין: (יש לשים לב שמדובר בעובד במשכורת, ולא בשכר שעתי / יומי)

"[העובד יגיש תחשיב שבו] יפורטו הנתונים הבאים, ביחס לכל חודש:

- מספר ימי העבודה בימים א' עד ה' באותו חודש

- מספר ימי ההיעדרות בימים א' עד ה' בכל שבוע באותו חודש, בעדם היה העובד זכאי לשכר (חופשה, מחלה, חג וכו'

- מספר ימי ההיעדרות בימים א' עד ה' בכל שבוע באותו חודש בעדם לא היה העובד זכאי לשכר.

- מספר ימי העבודה בימי ו' באותו חודש.

- השכר החודשי והשכר לשעה רגילה באותו חודש.

- מספר שעות העבודה הנוספות בתעריף של 125% והשכר המגיע בעדן.

- מספר שעות העבודה הנוספות בתעריף של 150% והשכר המגיע בעדן.

- סכום גמול שעות נוספות גלובלי ששולם לעובד באותו חודש.

- סכום ההפרש בעד עבודה בשעות נוספות לו זכאי העובד בעד אותו חודש.

החברה תהיה רשאית להגיב לתחשיב העובד בתוך 30 יום. ככל שלא תהיה הסכמה, יקבע בית הדין את אופן ההכרעה במחלוקת בין הצדדים, ובהמשך לכך תינתן פסיקתא בנוגע לסכום המגיע לעובד בעד עבודה בשעות נוספות."

[1] עע 188/06, סמי בוג'ו - קל בניין בע"מ; השופטים יגאל פליטמן, שמואל צור, לאה גליקסמן (כתבה את פסה"ד) ונציגי הציבור יצחק ברק, אמירה גלין; 28.11.10

2. עע 402/07, ניצנים ואיתורית נ. חודאדי וטרומפיצ'וק; 19.1.10

הכותב - יועץ לניהול משאבי אנוש

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"