האנליסטים מריעים לבזק: 5.8 מיליארד ש' דיבידנד בשנת 2011 ו-35% תשואה
חברת בזק מתכוונת לבצע הפחתת הון בהיקף של כ-3 מיליארד שקל לצורך ביצוע חלוקת דיבידנד שביחד עם הדיבידנדים השוטפים אותם צפויה החברה לחלק בשנה הקרובה מביא את תשואת דיבידנד על המנייה למעל 20% ב-2011.
מניית החברה מצידה ממשיכה את המומנטום החיובי ומגיבה בזינוק של עוד 3% ובמחזור המסחר הגבוה בבורסה. Bizportal ריכז את תגובות האנליסטים למהלך של בזק אשר צפוי לשנות את מבנה ההון של חברת התקשורת.
דבידנד בגובה של כמעט 6 מיליארד שקלים
חיים ישראל, ראש מחלקת המחקר במריל לינץ' ישראל, שצפה בעבר את המהלך חזר על המלצת ה"קנייה" למנייה תחת הכותרת "תשואת דיבידנד של 22% בשנה". לדבריו, בשכלול מדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה (100% מהרווח הנקי) הדיבידנד בשנת 2011 צפוי לעמוד על 5.8 מיליארד שקלים.
ישראל מעלה את מחיר היעד למנייה ל-11.5 שקלים ורואה אפסייד של 35% בשכלול התשואה על המנייה והדיבידנד הצפוי.
מגדל שוקי הון
לדברי האנליסט אמיר אדר ממגדל שוקי הון: "בזק ממשיכה להיות הבחירה הראשונה שלנו". לדבריו, "השוואה לקבוצת הייחוס שלה (שלא לומר לרמת השווקים כיום) רק מוסיפה לה נקודות זכות בתור ההשקעה המועדפת בתחום התקשורת".
עוד הוסיף אדר כי: "הפחתת ההון הצפויה בבזק מגדילה את הסבירות לחלוקת דיבידינד בבי קומיוניקיישנס אשר ממשיכה להיות מומלצת על ידינו בקניה". אדר חוזר על המלצתו הקודמת כי הדבר הנכון הוא להיחשף במידה יתרה למניות השוק הקווי על פני מניות הסלולר ומדגיש כי: "למרות שינוי מודל בשוק הסלולר אחזקה בסלקום עדיין עדיפה".
פסגות
ראש מחלקת המחקר בפסגות לימור גרובר הגיבה אף היא למהלך של בזק וציינה לחיוב את ההגעה להסכם עם העובדים אשר מתבצעת בעלויות סבירות. לדבריה, "המשך תכנית הפרישה הופכת את קבוצת בזק לחברה גמישה יותר ויעילה יותר ולספק שקט העשייתי עד 2015 לפחות".
סוגיה נוספת אליה מתייחסת גרובר היא התפטרותו של מנכ"ל חברת חשמל. גרובר מציינת כי לסקר היה הכוח המניע המרכזי מאחורי מיזם התקשורת של חברת החשמל והתפטרותו עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בהתקדמות המיזם.
גרובר סבורה כי להערכתנו עדיין קיימת הצדקה לאחזקת מניית בזק במשקל גבוה ממשקלה בשוק ואנו מותירים המלצת קנייה. גרובר נוקבת במחיר יעד של 11.2 שקלים למניה, הגבוה בכ-10% ממחיר השוק של המניה בבורסה.
כלל פיננסים
האנליסט צחי אברהם מתייחס בסקירתו לחלוקת הדיבידנד הענק. לדבריו, "צריך לזכור כי שהפחתת ההון תמומן דרך לקיחת הלוואות אבל הריבית הנמוכה מאד בשוק ההון מאפשרת מרווח משמעותי והופכת את ההחלטה הפיננסית הזו לנכונה במיוחד".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
