האיבנט של איווט: משרד החוץ יצא במכרז לשירותי יח"צ ופרסום בדיגיטל

בין הדרישות מספקי השירות, הבנה ברשתות חברתיות רלבנטיות, בלוגים, אתרי אינטרנט, משפיענים ואנשי מקצוע בתחומי תקשורת, תוכן, פרסום ויח"צ
משה בנימין |

אגף תקשורת והסברה במשרד החוץ מחפש 'יועץ מומחה לתחום המרחב המקוון'. היועץ שייבחר יגיש למשרד שירותים מקצועיים הכוללים סיוע בגיבוש תוכנית ודפוסי פעולה לקידום מערך ההסברה במרחב המקוון והמרחב הדיגיטאלי. המכרז מופנה לאנשי מקצוע הבקיאים בהתפתחות המרחב המקוון והמרחב הדיגיטאלי מן ההיבט הטכנולוגי, החברתי, השיווקי וכן הלאה.

על-פי פרטי המכרז משרד החוץ באמצעות אגף תקשורת והסברה, מבקש לבחור עד שמונה ספקים מקצועיים, מומחים לשיווק ממוקד במרחב המקוון, לצורך הגשת שירותים לאגף תקשורת והסברה. השירותים נועדו לצורך קידום נושאים הסברתיים וכלכליים ונושאים נוספים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל.

בעת בדיקת ההצעות המוגשות, יינתן יתרון למציע שהוא חלק מרשת בינלאומית ו/או מציע שמשתף פעולה עם גורמים מקצועיים בחו"ל העוסקים בתחומים המדוברים. החוזה עם הספקים הנבחרים ייחתם לתקופה בת שנה עם אפשרות הארכה מידי שנה עד לתקופה של חמש שנים.

במשרד החוץ מעוניינים לבנות מאגר של ספקים בתחום מערך ההסברה והשיווק הדיגיטאלי במטרה לקיים ביניהם מכרזים פנימיים לפני כל משימה ומטלה 'בדרך של פנייה להגשת הצעות' כולל תמורה כספית נדרשת, דרכי פעולה וכו'.

מה נדרש ממגישי ההצעה: הספקים יגישו למשרד שירותי הסברה ושיווק ממוקד במרחב המקוון שיכללו בין היתר: העסקת אנשי מקצוע בתחומים מגוונים כגון הסברה, כלכלה, מינהל עסקים, שיווק, תקשורת, תוכן, פרסום, יחסי ציבור, תחומים מקצועיים רלבנטיים לתחום המקצועי המוגדר, לפי העניין והצורך.

עוד מחפשים במשרד, בין השאר, יכולות במיפוי אינטרנטי במרחב המקוון, איתור מוקדי השפעה עיקריים ביחס לאותו תחום (כגון רשתות חברתיות רלבנטיות, בלוגים, אתרי אינטרנט, משפיענים, לוקיישן, אירועים).

לא פתוח לכל אחד - למכרז יוכלו לגשת בעלי ניסיון מקצועי מוכח בתחומי שיווק ממוקד ו/או הסברה במרחב המקוון. הם יידרשו להציג 3 פרויקטים שבוצעו בשלוש השנים האחרונות, כולל ציון תכולת הפרויקט, מרכיביו ומזמין העבודה. הצעה שלא תכלול 3 פרויקטים ברמה מקצועית ראויה תפסל על הסף. רמת הפרויקטים תבדק על ידי צוות מקצועי שימונה על ידי ועדת המכרזים והוא שיחליט האם עומדים ברמה המקצועית הנדרשת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.