לאחר 3 חודשים והפסד של 1.2 מיליון שקל: שלטי החוצות חוזרים לעזריאלי

מאז שהורדו השלטים הפרובוקטיביים של ארנה, היו שטחי הפרסום של לביא מדיה ריקים וצברו הפסדים. ההפסד לעיריית ת"א: 160 אלף שקל מאגרות
משה בנימין |

לאחר מאבקים של 3 חודשים אל מול עיריית תל אביב, קיבלה חברת פרסום החוצות 'לביא מדיה' מחדש היתר לפרסם על צומת עזריאלי. כזכור, לפני מספר חודשים הועלו בצומת זו שלטים מהקמפיין הפרובוקטבי של זרמון-גולדמן עבור קניון ארנה. בעקבות הקמפיין שללו לחברת 'לביא מדיה' את הרישיון לשילוט באחד המיקומים היותר אסטרטגיים לחברה.

קמפיין ארנה המדובר עלה ללביא מדיה בהפסד של כ-1.2 מיליון שקל שהיו אמורים להכנס לחשבון החברה עבור שילוט חוצות בעזריאלי. מנכ"ל החברה גבי לביא אומר לאייס: "מעכשיו כל קריאייטיב עובר אישור עירייה טרם עלייה לאוויר, אחרי שנכווינו אנחנו נזהרים גם בפושרין".

לביא מדיה היא לא המפסידה היחידה. עיריית ת"א שכזכור התעוררה מאוחר והורידה את שלטי ארנה רק לאחר תלונות מהציבור משלמת בהפסד של כ-160 אלף שקל שהייתה אמורה להכניס מאגרות שילוט באותה התקופה עבור השילוט במיקומים אלו. העירייה נכנסה מאז הורדת השילוט לדין ודברים עם חברת לביא מדיה. הפיאסקו בין הצדדים שלא הוציא אף אחד מהם צודק או חכם הסתיים כאמור, רק לאחר 3 חודשים אז נענתה העירייה והשיבה בחיוב להחזרת השלטים לעזריאלי.

"אני לא מצטער על כלום. חשבתי ואני עדיין חושב שהקמפיין היה מדהים. בראייה לאחור אני מצטער על ההפסד הכספי. צריך רק לזכור שבאותה הפעם עיריית תל-אביב הייתה בחופש ולא היה עם מי לאשר את הקריאייטיב". כך אומר גבי לביא, מנכ"ל לביא-מדיה על התוצאות של קמפיין ארנה שהעלה אותו לכותרות בן לילה.

לביא מוסיף ואומר, כי "מאז הקמפיין עיריית תל-אביב הוציאה הנחיות מפורשות לפיהן החברות נדרשות להעביר אליה את הקמפיין לאישור ורק לאחר מכן הן יכולות להעלות לאוויר את השילוט".

הראשונים לחזור לצומת עזריאלי בשלט המזרחי הם חברת 'סמאג' - מוצרי חשמל. מחר בבוקר תעלה חברת השילוח dhl על השלט הענק בלב הצומת .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.