מה יהיה עם ברק?

על פי מעריב, שהיה הראשון לכתוב זאת, החלו ההליכים להדחת ברק. הידיעה מופיעה למעלה למעלה, ליד הלוגו.

על פי מקורבי ברק, אין לחץ: הוא יכהן עד סוף 2012.

יש לנו זמן, בלי לחץ.

העוזרת

הכותרת הראשית של הארץ עוסקת במציאתה של העוזרת, עם תמונה גלוית פנים שלה מערוץ 10. ובישראל היום היא בתחתית השער, אבל עם הפניה נכבדת, אך בלי פנים.

מעריב, כאמור, מסתפק בהדחה של ברק, מה זה כבר משנה, כן עוזרת, לא עוזרת (בכ"מ ידיעה על כך מופיעה בע' 4-5).

בידיעות הידיעה על העוזרת מופיעה בע' 4, כולו.

בידיעות ובמעריב פניה מופיעות. כלומר, רק ישר"ה יוצא קדוש יותר מהאפיפיור.

כמה אנשים היו בעצרת רבין

איזה מזל שלא הייתי פה אתמול, יכולתי להפסיק להעלות גירה לכמה שעות, ולא למנות עוד פעם את ההבדלים המגוחכים בין מספר משתתפי העצרת על פי העיתונים השונים, כולל הבדלים באותו עיתון עצמו.

היאורה השליכוה

בשער ידיעות, על בדיקה חדשנית בשיבא, בשבוע השביעי להריון תדעו אם זה בן או בת תמורת 1,631 ש'.

"הדילמה: זוגות עלולים לבצע הפלה בגלל מין העובר".

יכול להיות שמה שאגיד עכשיו מעיד על טמטומי בלבד, אבל אני לא מאמינה: זוגות יעשו הפלה בגלל מין העובר? באמת? יש מצב כזה?

ואני עוד מכלילה את עצמי באלו שאסור היה לתת להם רישיון להרות.

נשים נשים

עמותת אלמז (יהלום) מסייעת בהכשרת והעסקת נשים ממוצא אתיופי.

משרד התמ"ת מתכוון להפסיק את תמיכתו בעמותה.

הרעיון, לחשוף את הציבור לאתר, כדי שכמה שיותר ירכשו מוצרים שמייצרות הנשים.

אל על

חוקרת אמריקאית שהוזמנה לכנס הושפלה על ידי אנשי הביטחון של אל על.

רעל הריאליטי

נהיינו כאחד העמים, ותוכניות הריאליטי גובות קורבנות:

התאבדות, התאהבות, ועכשיו השופט

רפי אדר מודח בנסיבות מביכות.

אני סופרת עד שלוש. נראה מי יהיה הראשון שיפוצץ את הסיפור.

בישראל היום, אגב, יש לו הפניה בשער.

בידיעות יש את הרמז הכי ברור לשמועות: בעמוד האחורי כותב רז שכניק "לפי מקורות בהפקת התוכנית הגיע אדר לצילומים כשהוא אפוף אלכוהול לכאורה והתבטא כלפי אחת המועסקות בתוכנית בצורה בוטה המעוררת חשש להטרדה מינית".

בהארץ מדובר על כל מיני התקפי זעם מהעבר.

ואם כבר אני באזור, מדור הרכילות של מעריב בהמגזין, מלכת הביצה, חזר.

תוכן שיווקי

ערן סויסה חושף במעריב שבתוכנית של ענת הראל, גוף ונפש, בערוץ 10, מוכרים אייטמים באלפי שקלים.

מה, לא שווה הפניה בשער העיתון? באתר? כנראה שלא.

קולנוע

כל מי שזוכר את קולנוע תל אביב מילדותו, ודאי יתאבל קצת על הריסתו, אתמול.

ההספד של סינמסקופ, ואפילו לי מוקדשות שם כמה מילים המעידות על תרומתי הגדולה לתובנות על בתי הקולנוע בתל אביב.

פייסבוק

אני בשוק. שניצר מציב את רשת חברתית בשורה אחת עם האזרח קיין.

מת העולם.

תיקון: זה מה שעולה מכות' המש', ברם אולם, בטקסט כותב שניצר שהסרט מתייצב לצד קיין ורשת שידור כחוד חנית להגדרת רשעותו וזדונו של הקפיטליזם, בלי קשר לטיב ולרמה.

גם אורי קליין מתלהב.

מבקר הקולנוע הישראלי של ישראל היום, קובי דורון, כותב:

"עולם מוזר. מצד אחד עשרות אלפי אנשים צפו מדי ערב בסדרה מחוברים של דורון צברי, ומצד שני אולם הקולנוע שמקרין את הסרט המדריך למהפכה של אותו צברי - ריק. לגמרי".

ומה בדיוק מוזר בזה? להפך, זה הדבר הכי לא מוזר שיכול להיות.

וזה גם אומר מה מידת ההשפעה של ראיונות בתקשורת.

צברי התראיין ב-7 לילות, המוסף הכי נקרא בסופשבוע? אז מה? סרטים דוקומנטריים, ועוד על רשות השידור, צירוף מילים הגורם לכל ישראלי להתאבד בקפיצה לשקית שואב האבק שלו, לא יביאו אנשים לקולנוע. ואת דעתי על הסרט המעולה, כתבתי, כן?

בסוף הביקורת שלו הוא קורא: "כל אותם אנשים שאהבו את מחוברים, לכו לראות את המדריך למהפכה, כי הסרט שיצרו צברי וענבר הוא לא פחות מקורי, חכם, עמוק, רגשי, עצוב, מצחיק, קפקאי ואישי ממחוברים".

שנאמר, כן, בטח. הם רצים.

כנס

הודעה לעיתונות

לקראת סמינר בנושא התקשורת, חופש הביטוי והדמוקרטיה שמקיים היום מרכז אג'נדה בבית סוקולוב, מ-10:00, מתפרסמות תוצאות סקר מכון דחף, ממנו עולה כי אמנם יש רוב מוחלט וגדול המצהיר על תמיכה בדמוקרטיה, אולם הדמוקרטיה חשובה כאשר היא לא מתנגשת עם ערכים אחרים:

80% חושבים שיש להעדיף את צורכי הביטחון על הדמוקרטיה. רק מיעוט מקרב היהודים (12%) מייחסים לדמוקרטיה חשיבות רבה יותר מאשר לערכים אחרים (רוב יהודי, שלום וארץ ישראל השלמה).

מחצית המרואיינים חושבים שמנהיגים חזקים יכולים לתקן את המצב יותר מאשר חקיקה.

בלוגלנד

יוסי גורביץ שופך אש וגופרית על נוהל ילד

ומספר על תוכניותיו העתידיות, הכוללות צמצום הנוכחות בבלוג, כתיבת ספר והרצאות.

בלוג ביקורת תקשורת חדש - כלב השמירה.

היום הבלוג של אביעד, צפניה, כולה צפניה עוזב את אורנג' ועובר לנענע10.

אלנקק לכשיהיה.

עדכון:

נהיה.

צרות בכותרות

אתר סרוגים מסביר למה העתיק כותרת ממעריב.

מעניין מאוד.

"מי מפחד מווירג'יניה" (ידיעות, 4, על העוזרת של ברק-פריאל).

במסגרת הפינה החדשנית המביאה את מקור הכותרות החוזרות, תזכורת.

היא מתייחסת למי מפחד מווירג'יניה וולף,

המחזה של אדוארד אלבי שגם הפך לסרט.

די, בבקשה, למה אתם עושים לי את זה? וכן, אני רואה את זה כפגיעה אישית:

כותרת כתבת השער של 24: "עמוק באדמה" בפעם החמישים מיליון.

ועל מה? על מה שעובר על הכורים מצ'ילה שבועיים אחרי.

תזכורת: מדובר בתרגום הישראלי לסדרה הכי טובה בטלוויזיה של אלן בול, Six feet under, על משפחת הקברנים הלא מתפקדת.

מח' הגהה

רשת בע"מ, המארקר.

"תלונות חוזרות ונשנות שהגישה לא הואילו" (מעריב, 18, פתיח "טלנובלה במדים")

לפני פיזור