חשבון כבד: "מחיר הפרסום בא לידי ביטוי במחיר הדירה, זה מגיע ל-100 א' שקל"

הבליץ הפרסומי של גינדי - רגע החשבון. Bizportal בדק עם גורמים בשוק הנדל"ן מי משלם, כמה ולמה, והאם הלקוחות צריכים לשרת את מיתוג החברה

הקמפיינים התקשורתיים ענקיים הרצים לאחרונה באמצעי התקשורת, דוגמת הקמפיין של חברת גינדי השקעות למתחם השוק הסיטונאי, והקמפיין המוטס של מסוקים שריחפו בשבוע שעבר מעל מתחם האגמים בנתניה, מעוררים מן הסתם את שאלת התם מי בעצם משלם את מחיר הקמפיינים הללו המגיעים לסכומי עתק? בראיון ל-Bizportal משיבים גורמים בענף הבנייה על השאלה.

ארז כהן, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין אומר בשיחה עם Bizportal כי רוכשי הדירות משלמים את מחיר הפרסום מכיסם. "קמפיין השוק הסיטונאי, לדוגמא, עלה עד עתה כ-15 מיליון שקל, וההערכה היא כי במהלך השיווק עשויות העלויות להרקיע לכ-20-25 מיליון שקל פחות. אם במתחם משווקות כיום כ-800 דירות, הרי שמדובר בעלות של כ-20-25 אלף שקל לכל רוכש".

כהן מדגיש כי אם נוסיף לכך עלויות שיווק נוספות דוגמת אנשי מכירות וכו', מדובר בעלות של כ-2.5% לדירה, ובמילים אחרות, כ-50 אלף שקל לדירה שעולה 2 מיליון שקל וכ-100 אלף שקל על דירה שעולה 4 מיליון שקל".

לדברי כהן, אמנם לכאורה, מרכיב השיווק הינו לגיטימי ומהווה חלק בלתי נפרד מעלויות של חברה הבונה פרויקט, אולם חישוב מושכל של הוצאות השיווק עשוי להקטין בעשרות רבות של אחוזים את העלויות ובכך אף להוזיל את מחיר הדירה הסופי בעשרות אלפי שקלים. לדוגמא מביא כהן את אופציית השימוש האינטנסיבי יותר ביחסי ציבור המהווים מרכיב קטן ביותר מעלויות השיווק על חשבון עלויות הפרסום האדירות. חישוב ממוצע מלמד ש'ריטיינר' של משרד יחסי ציבור מקצועי ומומחה בתחום הנדל"ן יגיע לכ-8-12 אלף שקלים לחודש או כ-100-150 אלף שקלים לשנה, סכום המהווה בסך הכל -0.5% מהעלויות מהשוערות של פרויקט דוגמת השוק הסיטונאי במהלך שנת שיווק.

"נכון", מדגיש כהן, "לא ניתן להשוות בין תרומה של יחסי ציבור לתרומה של פרסום שהינן דיסציפלינות המשלימות זו את זו, ובכל זאת הפער העצום בתקורות אומר דרשני ונשאלת השאלה האם ציבור הרוכשים חייב לשאת על גבו קמפיינים המשרתים בראש וראשונה את מיתוג החברה המשווקת ואת הפרויקטים הבאים שלה".

בחודש יוני פרסם Bizportal השוואה בין מסע השיווק של פרויקט שרונה בתל אביב על ידי חברת גינדי החזקות, לבין מסע השיווק של פרויקט משכנות האומה של חברת ב. יאיר. גילינו שלמרות שמדובר בפרויקטים מאוד דומים מבחינת מאפייניהם ומספר הדירות ששווקו, גינדי השקיעה פי 10 בפרסום, כלומר עלות של כ-23 אלף שקל לדירה, לעומת 3,000 שקל בלבד בפרויקט של ב. יאיר.

יקי אמסלם, מנכ"ל חברת הבנייה אלמוג כ.ד.א.י, אומר כי אפשר לשווק פרויקטים גדולים גם בלי לשפוך מיליונים. "בפרויקט סולו בנתניה השתמשנו במכוני סקרים ופנינו עם דיוור ישיר לאוכלוסיה של משפרי דיור, לא יצאנו מאזור השכונה בשילוט ופרסמנו קמפיין פרסומי עדין של שבועיים במקומונים".

"עקרונות שטיפת המוח והכנסת מוטיב הלחץ פועלים על עם ישראל", מוסיף אמסלם. "רבים נכנסים עם פנקס צ'קים לירידי מכירות מבלי לדעת מה הם קונים. לא האמנתי בעקרון העדר עד שראיתי זאת בעיניים, וזה בהחלט עובד מצוין עבור החברות".

גנאדי גורביץ', מנכ"ל חברת "אלמוגים" מחיפה, אומר כי "אפשר בהחלט אחרת". לדבריו, בפרויקט "אוסקר שינדלר" שמשווקת החברה בחיפה, מתנהל השיווק ללא שפיכת סכומים אדירים על פרסום, אלא שילוב של מערך שיווק קומפקטי ויעיל, דיוור ישיר, אינטרנט ויחסי ציבור. גורביץ' מדגיש שלא רק חיפאים, אלא גם משקיעים ורוכשים מתל אביב והמרכז הגיעו לפרויקט, וזאת ללא מודעות ענק ותשדירים טלוויזיוניים.

שלומי חסון, מנכ"ל חברת פריזט חסון, אומר כי ניתן בהחלט לחסוך חלק נכבד מעלויות השיווק באמצעות מערך שיווק ממוקד וחכם, ושילוב הגיוני של יחסי ציבור ופרסום ממוקד ומפולח לקהלי מטרה. חסון מדגיש כי ממש לא מוכרחים לפרסם במיליוני שקלים בטלוויזיה, וניתן להגיע לקהלי היעד הנכונים ולמכור כמעט כל פרויקט בכל מקום, כולל תל אביב, באמצעות פרסום במקומונים, אתרי אינטרנט מובילים וכדומה. חסון מדגיש כי בשום פנים ואופן לא צריך להשית על קהל הלקוחות את עלויות הפרסום וכי חלק בלתי נפרד מה"אינטגריטי" של חברת נדל"ן סולידית ויציבה, הינו אמינות וקשר ארוך טווח מול לקוחות נאמנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.