אני לא התחתנתי, אבל 7,200 איש כן

כותרות

מעריב מכריז על המהלך להדחת ברק תחת המדבקה "חשיפה". הכותרות באתר לא מוותרות: מרד, פוטש. הפריימריז יתקיימו, כך לשאיפת השרים המדיחים לעתיד, ב-2011. בלשכת ברק "לא מתרגשים מהשמועות הללו". האם זו כותרת המתארת מציאות או מנסה לייסד אחת כזו?

לידיעת העורכים: כשאני רואה כותרת עם "ליברמן אמר" אני מדלגת. לא יכולה לקרוא מילת הבל אחת שלו. אחת. לא שאכפת לכם, אני יודעת. רק רציתי לשתף.

פול גז 110 קמ"ש. תיהנו. בישראל היום הכי מתלהבים, וזה העיתון היחיד בו השער חוגג בענק.

קוריאה

לא פשוט לרחרח מה קורה בצפון קוריאה. מקרוב, אני מתכוונת. בועז ארד, שליח ידיעות משם, מדווח על המצעד הצבאי בפיונגיאנג, מצעד שעשוי לסמן את חילופי השלטון בין המנהיג קים ג'ונג איל לבנו, קים ג'ונג און. ארד הוא העיתונאי הישראלי הראשון המוזמן רשמית לבקר בה. תיקון, 19:00: אורלי אזולאי הייתה בצפון קוריאה כאורחת הממשלה לרגל חגיגות יום ההולדת של המנהיג קג"א. היא כתבה משם סדרת כתבות ודיווחים לעמודי החדשות. מילא אני לא זכרתי, אבל מה עם עורכי הדסק בידיעות?

ובחזרה לארד: העיתונאים שוכנו במלון ובו חיבור בלתי מצונזר לאינטרנט, אבל כל הטלפונים הסלולריים שלהם הוחרמו. אלא שהעיתונאים לא הורשו לעזוב את המלון (בלי ליווי הקוריאנים, הכוונה). מצחיק, כתב ynet לא קרא אתמול ידיעות ולא יודע שארד שם, ומדווח על חיבור האינטרנט של צ. קוריאה באמצעות כתבת אל גז'ירה, שמסרה על כך לטיימס.

בידיעות עדיין מתלהבים מהכתב בצפון קוריאה וזה השער גם היום, זה היום השני. כפולת 2-3 מוקדשת לפול גז, ו-4-5 למצעד.

מעריב הצטרף היום לחגיגה בקוריאה, בעזרת כתב לוס אנג'לס טיימס מיוחד למעריב והכותרת החד פעמית המשתרעת על פני כפולת האמצע, 12-13, כן כן, ניחשתם נכון: "חשיפה לצפון".

בהארץ קוריאה נמצאת רק בע' 6, בעזרת רויטרס. ישראל היום 19.

סליחה על בורותי: המצעד כלל הרבה מאוד רגליים נשיות חשופות וחצאיות חאקי מתנפנפות (ומתחתיהן שורטס-חאקי). זה לא מנוגד לרוח הקומוניזם, החפצוצון הזה?

חוק הנאמנות

בעז אוקון כותב בידיעות: "את הג'וק המכונה הצהרת נאמנות צריך היה להרוג עוד כשהוא קטן". אוקון לא מבין למה צריך היה לשנות את הקיים. ההצהרה בחוק האזרחות אומרת: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל". סעיף 5 ג' בפרק הראשון, אם אתם לא מאמינים. מה רע בזה?

חוק הנאמנות הוא הכותרת הראשית של הארץ.

הפגנת מחאה של אנשי רוח ואמנים היא התמונה המרכזית בע' 2 של הארץ. בתצלום גברת מג'ונג'נת מקריאה מדף נייר, ומולה צלמים המצלמים אותה. אבל מי היא האישה היקרה? מתחת לתמונתה יש ציטוט של יורם קניוק. אה, אופס, זו השחקנית חנה מרון, המקריאה מתוך מגילה העצמאות, כך באחד הטקסטים בעמוד זה. כל כך קשה היה לכתוב זאת בכיתוב התמונה? (עורכת העמוד: ירדן סקופ).

בע' 10 בידיעות יש כיתוב לאירוע, וגם בו נראית מרון (ואפילו מוסבר שזו היא). אבל הציטוט של קניוק קצת חשוד בעיני: "אני עכשיו בן 80 ולא לזה התפללתי" עולה בלבי החשד שהוא אמר "פיללתי". (פילל קיווה, האמין). תיקון: בהחלט ייתכן שאמר "התפללתי". "אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו" (שמואל א', פרק א' פס' כ"ז). מתנצלת.

סטנלי פישר

אי אפשר לבלבל אותי כך: כותרת בשער ישראל היום מכריזה כי "המגזין היוקרתי" Euromoney קבע שסטנלי פישר הוא הנגיד הטוב בעולם ושמדיניותו הנועזת ראויה להיכנס לספרי הלימוד. מנגד, בשער גלובס מתברר שאין נביא בעירו: נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל אומר שהמדיניות של פישר עלולה להוביל למבוי סתום. נו? הצילו אישה מבולבלת ועזרו לה להחליט אם פישר הוא טוב או רע? ו/או מה הביא כל אחד מהעיתונים לפרסם בשערו את זו הכותרת?

במעריב יש עוד עניינים עם הנגיד: מתברר שיו"ר ועדת הכספים ביטל איתו פגישה כי הוא הרצה בשבת (בשער מעריב, הפניה לעסקים).

עגבניות

אתמול הציע מוסף 24 לחיות בלי עגבניות: שקשוקה ירוקה ופיצה לבנה. היום עושה ממון סקר שווקים ממש, ובודק את מחיר העגבניות ברחבי הארץ. מתברר שיש גם עגבניות ב-7.90 (רמי לוי). פפפ, איזה מזל.

הדריסה

התמונה המפורסמת והמעולה של אתמול היא של הדריסה של דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד את הילד הפלסטיני שיידה בו אבנים. היא הופיעה אתמול בשער מעריב, בענק, עם מספר הזיהוי של המכונית, בגדול. באתר כבר מחקו את המספר. אחחח, הגאונות. בידיעות ובהארץ המספר מופיע כמו שהוא, בישראל היום הוא נמחק.

קבלו את הצבא שלכם

(לידיעת הרמטכ"ל, ביטחון שדה, משקיות חווי"ה ועוד) נסעתי באוטובוס ובו לוחמים בדרך לבסיסם. לפני ישב סגן וקרא בספר המופת הפופולרי בצה"ל, המארב (ספר הוראות לביצוע מארבים). ספר עב כרס. בדרך הוא נרדם כמובן, כשהספר על ברכיו. יכולתי לחטוף אותו (את הספר) ולשלוח לביטחון שדה. (כן, יש עוד דרכים חוץ מדיסק און קי).

מאחורי ישבו שתי בהמות משא במדים מרושלים שדיווחו בגועל וברוע לחייל שלישי מה עשו לילה קודם לבחורות שהיו איתם, וכינו אותן שרמוטות (בגלל ששכבו איתם). אם היה לי אומץ הייתי קמה ומסרסת אותם על המקום. תוך כדי הם צרחו ונזפו והשפיטו חייל ממוצא אתיופי (שהיה כמובן הכי ייצוגי ומדוגם) וישב לידם בדממה. איכס, בחוריכם המצוינים. בעעע.

לחם עבודה

כתבת המגזין גו, חגית גינזבורג למדה על הפסקת עבודה בו מהודעה שהוציאה מחליפתה.

אחת הכותרות (והטענות) המוזרות של העת האחרונה: "לראשונה זה שנים: שום דתי לא סיים קורס בגל"צ". אז מה? יש מקום להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת השחיתות?

גאפ

מה עבר על גאפ שהחליטה על לוגו חדש? באמת.

מחוברים

במעריב מדווח (אחיקם משה דוד) על תושבי בית שאן, שיצאו נגד שי גולדן, עורך מוסף הארץ וכוכב הסדרה, על שהביע את דעתו על תושבי בית שאן בפרק 19: אחרי שלא עצר להולכי רגל במעבר חציה, חבט אחד התושבים על רכבו. גולדן בתגובה לבתו: "מי נתן את המכה? איזה טמבל אחד, בית-שאני... זאת עיר של ערסים... אל תתרגשי. זה פשוט אנשים לא מפותחים... אנשים שרשומים כבני אדם, אבל בעצם הם חיות. המטרה שלנו היא פשוט לעקוף אותם, לתת להם לאכול אחד את השני... צריך לתת להם לחזור לחיים העלובים שלהם עד שיתקנו את עצמם. ואם זה נשמע גזעני, זה גזעני". תגובת קודה תקשורת למעריב: "הפרק עוסק בפערים ובמתחים שיש בחברה הישראלית. התעלמות, הסתרה וצביעות לא יגשרו על הפערים הללו. רק דיון ציבורי גלוי ואמיץ עשוי לשנות את המציאות".

הבעיה היא כזו: את הדברים השמיע עיתונאי בכיר בישראל, לא בסטונר בכרמל או שחקן פוקר ניצול שואה. גולדן, בעל הדעות, הוא גם מ"קובעי הטעם": בעל מנדט לעצב את החברה הישראלית. מביש ובלתי נסלח.

פלסטיניות בתל אביב

הרבה תגובות היו באצבעות לכתבה ששודרה באולפן שישי, על הברחת הפלסטיניות לתל אביב. נילי לנדסמן הגיבה הבוקר (בטוקבק): "למה לפרסם? הנה כמה סיבות על קצה המזלג: כי מעשה של אי ציות אזרחי צריך להיעשות בגלוי, מה הטעם לעשותו בסתר? כדי שנשים נוספות יצטרפו אלינו ונהפוך, אינשאללה, לתנועה המונית. כי ישנן נשים שכלואות כל חייהן בכפר ומעולם לא ראו את הים. כי המעשה הזה נועד להזכיר, למי שעדיין מעוניין להיזכר, שחופש התנועה - ולצורך כך, האפשרות לבקר בים כשאת מתגוררת מהלך של שעה וחצי משם - הוא עניין מובן מאליו בעבור מי שחיה כאן אך לא בעבורן. ולסיום: אני מקווה בכל לבי שלא תסתנן שאהידית לתוך המכונית ומעדיפה לתת אמון בנשים הללו ולא להתנהל על ידי הפחד. בטח לא הפחד שמלובה על ידי תעמולה, אשר נועדה להמשיך ולקיים את המצב הזה - שאני משוכנעת שגם שועלן הציניקן איננו מרוצה ממנו".

כמה רצים

הכירו את המאבטח ג', ידיעות 14

אמש התקיים אירוע נייקי בתל אביב בהשתתפות 15 אלף רצים. בידיעה בע' האחורי של מעריב כתוב ש"ענף הריצה הוא הספורט הפופולרי והזמין בישראל, והוא מונה 700 אלף איש. 700 אלף איש רצים בישראל? הכוונה ב"רצים" היא גם מי שרצו 60 מ' בתיכון?

זנות בפייסבוק

אם התמונה שלי הייתה מפורסמת כאילוסטרציה לזנות כבר הייתי עושה סקנדל.

במרכז התמונה גדי שמשון - לטיפולו. שני האחרים - לא מכירה. הגזמתם.

פינת ההגהה הקטנה

הארץ

לפני פיזור

בעניין חתונות ה-10.10.10, 7,200 זוגות פלוס המוני תיירים התחתנו אתמול בחתונה המונית בעיר אסאן בדרום קוריאה.

הטלגרם שלנו - תכנים בלעדיים ויחודיים