גבעות איבדה רבע משוויה: "לא ברור איך הנייר איבד רק 25%, יש פה אמונה עיוורת"
יחידות ההשתתפות של גבעות יהש חזרו היום להיסחר בבורסה בתל אביב לאחר שבשלושת ימי המסחר האחרונים כל שהמשקיעים יכלו לעשות הוא להמתין בדריכות ובציפייה שגבעות ורשות ניירות ערך יגיעו להסכמה והדו"ח ההנדסי יפורסם.
היום במסחר, המשקיעים מגיבים לאירועי השבוע החולף ב"פרשת גבעות" שסיפקו שתי המשתתפות הראשיות: השעייה מהמסחר ואולטימטום למחיקה מהמדדים עד אשר יפורסם הדו"ח כנדרש, מצידה של הרשות, ומכתב תקיף וחריף ואסיפה סוערת, מצידה של גבעות.
בסגירת המסחר, גבעות איבדה 25.2% במחזור של 111.63 מיליון שקל, המחזור השני בגודלו בבורסה.
"אנשים מאמינים מאוד בלוסקין ובמה שהוא אומר, ממש ברמה של דת", כך תיאר את המסחר היום ביחידות של השותפות פעיל שוק בכיר. לדבריו, הירידה בנייר היא מתונה באופן יחסי ביחס למה שצפוי היה לנוכח הדיווחים בתקשורת והמאבק חסר התקדים עם רשות ניירות ערך.
עוד אמר הפעיל, כי "אני מאוד מופתע שגבעות יורדת רק 20% או 25%, זה שום דבר. אם המשקיעים היו הולכים אחרי הכותרות בתקשורת ואחרי ההגיון, היה אפשר לחשוב שהיחידות יפלו למחיר של 2 אגורות. המסחר היום מעיד על אמונה, אפילו אמונה עיוורת. הנייר מפגין עוצמה חסרת תקדים, זה כמעט כאילו הוא רושם עלייה", אמר.
טרם פתיחת המסחר ביחידות, במהלך השלב התיאורטי, יחידות ההשתתפות רשמו נפילה של כ-35%, המקסימום האפשרי לירידה בשלב זה. עם פתיחת המסחר היחידות נפלו ב-25% ומאז נרשם מסחר עצבני ותנודתי.
בימים א'-ג' האחרונים לא התקיים מסחר ביחידות ההשתתפות בשל דרישות רשות ני"ע בעניין אופן פרסום הדיווח אודות הדו"ח ההנדסי הסופי של השותפות הנוגע לקידוח 'מגד 5' שליד ראש העין. בהמשך השבוע איימה הבורסה להסיר את גבעות מהמדדים המובילים במידה וזו לא תיענה לדרשיותיה.
בסופו של דבר שותפות גבעות החליטה לסגת צעד אחורה
הדו"ח חושף עוד כי אם תצליח פעולת המרצה בשיטת Frac (פעולה להגברת זרימת הנפט) ופעולה נוספת הנקראת "הרמה מלאכותית", היא תוכל להפיק במשך תקופה ארוכה כ-2,000 חביות ליום. עם זאת, נציין כי במהלך מבחני ההפקה השותפות לא הצליחה לבצע את פעולת ההמרצה בכל שכבות הקידוח.
בתגובה לדיווח הגדירו בכלל פיננסים את הדו"ח כ"חלש" אך טענו כי "לא בהכרח מדובר בסוף הסיפור מבחינתה של גבעות", זאת בשל הפוטנציאל שעדיין יתכן וקיים בשדה 'מגד' כולו. בשותף הכללי הביעו את חששם מפני צניחה חדה במחיר המניה ולכן כינסו אסיפת משקיעים זריזה ביום ו' האחרון.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
