הכותרות

לכל העיתונים יש הבוקר שערים חריגים במיוחד.

תחקיר מרעיש להארץ, החורג מכל שידענו מחריש הכותרות בשבועות האחרונים.

ראשי השלטון בארץ קיבלו מיליונים מאיש העסקים מרטין שלאף.

"מדובר בפרשת שחיתות מהחמורות שנחקרו ביאח"ה - העברות כספים של מיליוני דולרים למשפחת שרון", אומר ניצב-משנה לוי, "זו היתה חקירה סבוכה במיוחד כיוון שנעשה בה ניסיון לטשטש את מקור הכספים על ידי העברות בין מדינות שונות בעולם. כעת התיק אמור לעבור לפרקליטות בניסיון לתרגם את הראיות בפרשה חמורה זו לכתב אישום".

כמה פעמים בשנה האחרונה שמעתם את הביטוי "פרשת שחיתות מהחמורות שנחקרו ביאח"ה"?

המשך הדיווח במוסף מיוחד מחר. כמה טוב להתחיל כך את השנה החדשה!

גם למעריב יש כותרת חריגה: עמיחי אתאלי היה בהצגה בקאמרי (בזכות הזמנת הפורעים, ככהנ"ר) , "אוי אלוהים" (ענת גוב ועדנה מזי"א) וצפה במתקפה של שלושה פעילי ימין: ח"כ מיכאל בן-ארי, האיחוד הלאומי, איתמר בן גביר ופעיל הימין דניאל גלעד (פעולת תגמול על חרם השחקנים). מנהלי התיאטרון הבינו מי האורחים, המשטרה הוזעקה ושוטרים המתינו בחוץ.

הידיעה עלתה באתר אתמול בלילה.

עד כה כ-500 תגובות.

לא מומלץ להיכנס אליהן.

בידיעות לא נכח איש בהצגה, אבל יש לה הפניה בשער, וידיעה קצרה של דיווח בדיעבד (יואב בירנברג) במעמקי העיתון.

במקרה יש מאמרון של ענת גוב במדור דעות, ובו בקשת סליחה מגלעד שליט.

בריק ברק

על פי האירועים בעניין ברק, נראה לי שבסוף דווקא הוא יקצר את השירות שלו.

מעריב בכותרת השנייה שלו בשער עם "זובור לברק", כשכפולת 6-7 מוקדשת לכך, עם הכותרת "היועץ מכה בברק" (וריאציה על הכותרת "מכת ברק").

בן כספית לא מבין בכלל למה הקים ברק את ועדת בריק.

מה פשר המשפט:

"שלשום בערב, כשחזרתי הביתה, הספקתי לשמוע את מהדורת החדשות של גלי צה"ל. כתבנו הצבאי מסר שם ש"גורמים ביטחוניים בכירים" (הכוונה לאנשי שר הבטחון ברק) זועמים על התבטאויותיו של השר מיכאל איתן בעניין מינוי גלנט וטוענים ש"מדובר בביטויים שהם בבחינת הוצאת דיבה, ושהנושא נבדק ואושר על ידי ועדת טירקל". לשמוע , ולא להאמין".

מזתומרת? באיזה מקום היה כספית שלא ניתן היה לשמוע בו את גל"צ? ומה הקשר לשיבה הביתה?

תוס', 22:54:

אוקיי, אחרי תחקיר מעמיק נפתרה התעלומה:

כספית מזועזע מכך שהכתב הצבאי של גל"צ, רס"ן טל לב רם היה הדובר של גלנט בפיקוד דרום. צודק, זה אכן נורא ואיום, אבל למה כספית לא כותב במפורש? מה, זה משפט ליודעי ח"ן בלבד?

הזובור לברק מככב גם בכפולת 2-3 של ידיעות.

בידיעות השער הוא על חרדים המכסים את עיניהם בבדים אטומים כדי שלא יציצו בנשים. ראשית, אני מברכת. עדיף מאשר הנשים ייאלצו לכסות את עצמן בגלל הגברים. ההפניה הענקית והמרכזית בשער מפנה לכתבה ב-24. הכתבה עצמה, כחצי עמוד פנימי. לא ברור מה העניין הגדול.

כתבה על כך מתפרסמת גם בהארץ (ע' 12) והפניה בשער.

ישראל היום: "איראן חצתה קו בדרך לפצצה"

של מי הציטוט? כנראה של הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית.

לא היו כבר עשרים קווים כאלו?

פרשת ברק לא זוכה פה לשמחה וצהלה בנוסח "זובור", אלא רק אמירה נייטרלית "וינשטיין הקפיא את ועדת בריק"

מלשכת ברק מוסרים בכותרת המשנה בע' 4 שזהו עיכוב של ימים ספורים.

אולמרט

עדות רייצ'ל ריסבי-רז לא הלהיטה את היצרים במחצית מהעיתונים. במעריב מדובר בע' 16, בידיעות בטורון צד בע' 20 בלי תמונה, יענו זניח לגמרי, ובהארץ וישראל היום ידיעות נרחבות. בהארץ ע' 2 עם צילומי המסמכים וההתכתבויות של ר"ר ואולמרט, כולל משפט המפתח "אנו לא מקבלים טיפים" (הידיעה הבוקר גם בראש עמוד הבית של הארץ) ובישר"ה כפולת 14-15.

א' הורחק מהשב"כ

א', זה שניהל רומן עם עובדת השירות הורחק לשלושנים ממנו.

סלאם פיאד

ראש הממשלה הפלסטיני לא רוצה להיות שותף בייוזמת ז'נבה.

מזתומרת? לא שאלו אותו קודם?

אישה בת 35. ילד בן 11 וחצי

חג לטוקבקיסטים.

הכותרות בעיתונים יצירתיות מאוד, ואף מלמדות על הלך הרוח של עורכי הידיעה.

ידיעות אחורי: "והילד הזה הוא בעלי" (הלירית)

הארץ: "תושבת אילת בת 35 חשודה בביצוע מעשים מגונים בבן 11" (הסטרייטית)

מעריב: "בן 11 היכה את חברתו, בת 35" (הליברלית)

ישראל היום: "חשד: בן 11 ניהל רומן עם בת 35" (המוטרדת)

מה תעדיפו? אולי מיקס?

קצה אצבעות חג

להעיר יש גיליון 50 המשפיעים בחינוך. במקום הראשון באופן מפתיע שר החינוך, שמואשם מחד בקשרים אמיצים מדי עם אם תרצו, בכינון שתי תחרויות חיבור, אחת על עולי הגרדום והשנייה על ז'בוטינסקי, אבל גם לשבח בשל עמדתו בעניין ילדי הזרים והרצח בבר נוער.

סער נבחר גם בשנה שעברה.

זו רשימת השנה חולפת, אבל השנה הוא זוכה לפחות חיבה.

פייסבוק נמצאת במקום התשיעי.

גבי אשכנזי ירד מהמקום התשיעי ל-13.

ליטל מעתוק נמצאת במקום ה-26.

גיליון עסקים של מעריב יביא את מאה העשירים של ישראל מחר. סמי ויולי עופר בשער.

העיר בגיליון נושא: שכנים.

לכולנו יש, כולנו כאלה בעצמנו. רעיון טוב.

סופשבוע חוגג יומולדת 100 לנתן אלתרמן (מנחם בן). כותרת המשנה בשער: "...הזדמנות נהדרת להחזיר לעצמנו את הניגון שזנחנו לשווא".

מה?

אחרי שעינת פישביין ראיינה בסופשבוע שעבר בידיעות את יוסי פולק, מראיינת היום שרי מקובר-בליקוב את עודד קוטלר, אף הוא מסרבני אריאל.

אריק איינשטיין מדבר עם אביעד פוהורילס על כדורגל. אז זהו, בגלל שזה על כדורגל יהיה לי קשה לקרוא.

תרבות מעריב: 50 הרגעים המביכים של תש"ע. הראשון בשער הוא המפשעה ההיא. הראשון בעיתון הוא כשרונה רמון למדה על מות בנה מהתקשורת. מה? האם פרשת רמון היא אירוע מתחום התרבות (כמו שאר הרגעים במוסף)? ממש ממש לא.

היא בהחלט מתאימה לחמישים הרגעים המביכים בתקשורת השנה.

איך זה שלגלובס אין שום רשימה?

מוסף כלכליסט בשער משונה: "כך ננצח במשרד". מה הכוונה? מה יש לנצח? הכתבות הן דאחקות על חיי המשרד. די, היינו שם.

ברשת

רשת משיקה אתר חדש.

לא הבנתי: זה האתר החדש או הישן?

כנראה שהווידוי של יאיר לפיד על שפתח לעצמו עמוד בפייסבוק יביא עכשיו את למבול וידויים, ושאר עיתונאי ישראל יעשו אותו דבר: תמר קרוון מהעיר מתוודה שעד שבוע שעבר הייתה סרבנית פ', עד שחברה שלה הכריחה אותה.

בלוגלנד

עבודי קריאייטיב, בית הספר לפרסום הקים בלוגייה.

VTV

מתברר שבזמן שצחקנו על מי זאת נטע זר, ערוץ הבידור הישראלי, המשדר את TLV - עושים את תל אביב, הפך לערוץ הנצפה ביותר מבין הערוצים הבלעדיים של הוט.

מהיום למחר, התוכנית של דוד ויצטום תרד מהמסך של ערוץ 1 אחרי 18 שנה (או מסתכלים בשער מעריב) או אחרי 16 שנה (אם מסתכלים בשער האחורי של אותו מעריב).

(ע"פ ויקי היא משודרת מ-1994).

קולנוע

על פי הודעת היח"צ, זוהי סדום הפך לסרט הישראלי הכי נצפה ב-25 השנים האחרונות.

450 אלף צפו בו.

פרסים

נח קליגר מידיעות קיבל מההתאחדות העולמית לכדורסל, פיב"א, עיטור הצטיינות על תפקידו כיו"ר ועדת התקשורת במשך 30 שנה.

גדלנו בשנה

7.6 מיליון ישראלים יש פה כבר.

בשער ישר"ה כתוב שנשים מאריכות חיים יותר מגברים. ומה חדש בזה?

קבלו את הדו"ח, בלי תיווך.

לפני פיזור

אנא, הפסיקו לשלוח שנוטובות קולקטיביות במייל/סמס.

זה מעיק ומעצבן.