הפסד בין השקעה בחברה תושבת חוץ

עו"ד, רו"ח טארק דיביני ועו"ד רימון זינאתי

כיצד יוכל בעל מניות שהשקיע בחברה פרטית בחו"ל להכיר בהפסד שנוצר לו כתוצאה מהזרמת הכספים לחברה?
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

-------------

תושב ישראל, בעל מניות בחברה פרטית בחו"ל (תושבת חוץ), השקיע בחברה שבשליטתו בצורת הלוואת בעלים ובצורה הונית (פרמיה על מניות) בשנת 2009. במהלך שנת 2010 השקעתו ירדה לטמיון, והחברה נקלעה לחובות והפסיקה את פעילותה.

השאלות:

1. כיצד יוכל בעל המניות להכיר בהפסד שנוצר לו כתוצאה מהזרמת הכספים לחברה?

2. האם יש משמעות לכך שהחברה תפורק, או שדי בהפסקת פעילותה ואי יכולת החברה להחזיר לו את הלוואת הבעלים שנתן, ומהו המועד הקובע לצורך ההכרה בהפסד ההון?

3. באיזה אופן עליו לדווח לרשויות המס בישראל?

4. כנגד אילו רווחים יוכל היחיד לקזז את ההפסד שנוצר לו, ומתי, והאם יוכל לקזז את ההפסד כנגד הכנסות מדיווידנד שיש לו מחברה ישראלית?

תשובה:

------------------

סיווג ההפסד ומועד התגבשותו

בהנחה שאין מדובר בנישום אשר סוחר בחברות באמצעות רכישתן, טיפוחן ומכירתן תוך הפקת רווחים, הרי עסקינן בהשקעה הונית. הפסד שנוצר כתוצאה מהשקעה זו יסווג ככל הנראה כהפסד הוני, כאמור בסעיף 92 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

אמנם עשויה לעלות טענה (לאור פס"ד עמ"ה 1276/01 ע.ש. טריידינג פלייסט בע"מ) כי יש לראות בהפסד כהפסד עסקי או כהפסד מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי, אך נראה כי מאחר שהחברה היא חברה זרה ומדובר בהשקעה פסיבית ללא מעורבות אקטיבית מצד הנישום, הרי יש לראות בהפסד (אם וככל שהתגבש, כפי שיוסבר להלן) כהפסד הוני.

למעשה, לצורך ההכרה בהפסד ההון יש לעמוד בתנאים להלן:

א. יש להוכיח קיומו של נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה (בענייננו, ההלוואה והמניות);

ב. יש להוכיח קיומה של מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה;

סעיף 88 לפקודה מגדיר "מכירה" ככוללת גם "חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה, פדיון, וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, אך למעט הורשה." לפיכך, כדי להכיר בהפסד הוני יש להוכיח שאכן התרחש אירוע שבעקבותיו יצא הנכס (ההשקעה בחברה) מרשותו של המשקיע.

במצב שבו פורקה החברה ולא נתקבלו כספים כלשהם במסגרת זו, אין חולק כי ההפסד ההוני התגבש. ואולם, במצב שבו החברה לא התפרקה, הרי צפוי כי רשויות המס יטענו כי ההפסד טרם התגבש ולפיכך אין להכיר בו. עם כל הכבוד, אנו בדעה כי אם הנישום הצליח להוכיח בראיות חיצוניות מבוססות (לרבות מכתבי עורכי דין ודוחות כספיים של החברה) כי ההשקעה בחברה הזרה ירדה לטמיון וכי אין סיכוי לקבל בחזרה סכומים כלשהם על חשבון ההשקעה או ההלוואה, הרי גם אז ניתן להכיר בהפסד ההוני.

למען הסדר הטוב נציין כי על פי סעיף 91(ד) לפקודה, יש לדווח לפקיד השומה על הפסד ההון שנוצר בתוך 30 ימים ממועד התגבשותו. נוסף על כך יש לדווח על הפסד ההון שנוצר לנישום בטופס 1399, שאותו על הנישום לצרף לדוח המס השנתי המוגש לפקיד השומה.

אופן קיזוז הפסד ההון

בהתאם להוראות סעיף 92(א)(3) לפקודה, הפסד הון שנוצר בחו"ל ושאילו היה רווח היה מתחייב במס בישראל, יקוזז בשנת המס שבה נוצר תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל. אם נותר הפסד הון מחו"ל לקיזוז, אזי יחולו הוראות סעיף 92(א)(1) לפקודה, שלפיו ההפסד יקוזז כנגד רווח ההון הריאלי, וכל שקל חדש של היתרה יקוזז כנגד שלושה שקלים וחצי של סכום אינפלציוני חייב.

נוסף על האמור, בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה, הפסד הון שנבע ממכירת נייר ערך בשנת המס ניתן לקיזוז גם כנגד הכנסה מריבית או מדיווידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך, וכנגד הכנסה מריבית או מדיווידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית או על הדיווידנד שקיבל אותו אדם לא עולה על 25%.

בענייננו, מאחר שההשקעה במניות החברה תושבת החוץ (להבדיל מהלוואת הבעלים) היא השקעה בניירות ערך שלה, הרי ניתן לקזז הפסד זה גם כנגד הכנסה מריבית או מדיווידנד בשנה שבה התגבש ההפסד, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית או על הדיווידנד לא עולה על 25%. כמובן, ההפסד בגין ההלוואה (שאינו הפסד מנייר ערך) אינו נהנה מ"הרחבה" זו, ואינו בר קיזוז כנגד הכנסות מריבית או מדיווידנד.

אם לאחר הקיזוזים הנ"ל נותר הפסד הון מחו"ל להעברה לשנים הבאות, יקוזז ההפסד בשנים הבאות כנגד רווח הון. יודגש כי לפי עמדת רשות המסים, הפסד הון מועבר ניתן לקיזוז בשנים הבאות רק כנגד רווח הוני, ולא כנגד ריבית או דיווידנד כאמור.

המשיבים - ממשרד BDO זיו האפט, רואי חשבון

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.