פטרוכימיים נעזרה בבזן: עברה לרווח של 61 מיליון ש', הדולר הרים את הדו"ח

מפעלים פטרוכימיים לישראל ניצלה את תוצאות החברות הבנות, בזן ואבגול. הכנסות המימון נטו השתפרו משמעותית
לירוי פרי |

חברת מפעלים פטרוכימיים בישראל (מפ"ב) דיווחה היום על תוצאות הרבעון השני של שנת 2010. החברה, אשר בבעלותה אחזקה משמעותית בחברות בזן ואבגול, דיווחה על שיפור חד הן בשורה העליונה והן בשורת הרווח.

הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכ-61 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-132 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חברת בזן, אשר 30.7% ממניותיה מוחזקות על ידי מפ"ב, תרמה לרווח הנקי של החברה כ-30 מיליון שקל ואילו אבגול המוחזקת ב-27% על ידי מפ"ב הוסיפה לדו"ח 2.1 מיליון שקלים.

החברה סיימה את הרבעון עם הכנסות של כ-100 מיליון שקל, בהשוואה לכ-15 מיליון שקל ברבעון השני של 2009. עיקר ההכנסות מיוחסות לסעיף המימון, כאשר הכנסות המימון נטו מסתכמות לכ-33 מיליון שקלים, הודות להפרשי שער בגין עליית הדולר ברבעון.

במהלך הרבעון גייסה החברה סכום כולל של כ-117 מיליון שקל באמצעות הנפקת אגרות חוב. בנוסף באוגוסט השנה לאחר תאריך סגירת הדו"ח, החברה גייסה סכום נוסף של 62.5 מיליון שקל.

ערן שורץ, מנכ"ל מפעלים פטרוכימיים בישראל אמר בתגובה לדו"חות כי "החברה הגדילה את אחזקותיה באבגול מתוך הערכת חוסנה של אבגול ופוטנציאל הצמיחה שלה בטווח הארוך. כמו כן גיוס הכספים צפוי לשפר באופן משמעותי את הנזילות והגמישות הפיננסית של החברה".

מפעלים פטרוכימיים בישראל בע"מ הינה חברת החזקות הפועלת בתחום האנרגיה, הפטרוכימיה ויישומי הפלסטיק. החברה נמצאת אשר בשליטת תעשיות (99) בע"מ, הנשלטת ע"י גימא השקעות בע"מ ופדרמן החזקות בע"מ. לצד החזקתה בבזן, לחברה יש גם אחזקה באבגול, חברה ציבורית העוסקת בתחום הבד הלא ארוג. מפעלים פטרוכימיים בישראל נשלטת על ידי דיוויד פדרמן, יעקב גוטנשטיין ואלכס פסל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


צילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילןצילום: ערן שחם, ראש בית הספר להייטק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן תשתף פעולה עם המכון האמריקאי ל-AI

שיתוף הפעולה עם USAII נועד לצמצם את הפער בכישורי AI, וישלב תוכניות הסמכה בינלאומיות של המכון בתוכניות הלימוד בבר-אילן, במטרה להכשיר את דור המנהיגים הבא לעידן הבינה המלאכותית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בר אילן

אוניברסיטת בר-אילן והמכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII) מכריזים על שותפות אסטרטגית שמטרתה קידום החינוך, פיתוח כח האדם והממשל בתחום ה- AI

המכון האמריקאי לבינה מלאכותית (USAII), הינו מהמכונים המובילים בעולם של הסמכות בתחום הבינה המלאכותית. שיתוף הפעולה בין המכון לאוניברסיטת בר-אילן, יתמקד בהקניית ידע ומיומנויות לסטודנטים, אנשי מקצוע ומקבלי החלטות, כדי לאפשר להם להצליח בכלכלה המתפתחת במהירות שמונעת על ידי בינה מלאכותית. שילוב המצוינות האקדמית והמנהיגות המחקרית של אוניברסיטת בר-אילן עם תוכניות ההסמכה הגלובליות של USAII יסייע בגישור על הפער הקריטי בכישורי AI בין תעשיות ואזורים שונים בעולם.

ערן שחם, מנהל בית הספר להיי-טק ולסייבר, באוניברסיטת בר-אילן: "השותפות עם USAII מחזקת את מחויבותה של אוניברסיטת בר-אילן להכשרת הדור הבא של המנהיגים לאתגרים ולהזדמנויות שבעידן הבינה המלאכותית. יחד נעניק ללומדים כלים מעשיים, מסגרות אתיות ופרספקטיבה גלובלית בתחום הבינה המלאכותית. התכנים של המכון וההכנה לבחינת ההסמכה ישולבו כבר בקורס הקרוב של ביה"ס" .

במסגרת שיתוף הפעולה, אוניברסיטת בר-אילן תשלב בתוכניות האקדמיות והמקצועיות שלה את תוכניות ההסמכה המובילות של USAII , אשר נבנו כדי להעניק שילוב של כישורים טכניים ואסטרטגיים, כך שהבוגרים יהיו מוכנים לחדש ולהוביל בסביבות מונעות AI.

"עבור USAII זוהי זכות לשתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן, מוסד עולמי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר והחדשנות" מציין מייק ספיית', סגן נשיא עולמי לצמיחה ושותפויות ב- USAII. "בעבודתנו המשותפת אנו לא רק מחזקים את תחום החינוך ב-AI בישראל, אלא גם תורמים לשיח הגלובלי על ממשל, אתיקה ויישום אחראי של בינה מלאכותית".