מנכ"ל רשות השידור שקלאר רומז: "לא בטוח שערוץ 1 ימשיך עם האירוויזיון"
כשהם יושבים זה לצד זה, הציגו היום יו"ר רשות השידור הנכנס, ד"ר אמיר גילת, ומנכ"ל הרשות, מרדכי שקלאר, יחסי עבודה תקינים. מדובר על 2 משרות שבהיסטוריה של השידור הציבורי הישראלי, ידעו האישים שאיישו אותן לא מעט סכסוכים. שקלאר סקר את מצבה של הרשות והליך הרפורמה אותו היא עוברת. לדבריו, "שנת 2011 תהיה שנת מקפצה. יותר ויותר קבוצות יודעות להעריך את העבודה שנעשית בערוץ 1, ורואות בנו אלטרנטיבה לערוצים המסחריים". שקלאר סיפר לחברי המליאה כי תקציב ההפקות לשנת 2011 צפוי להיות כ-70 מיליון שקל, הרוב בהפקות חוץ, מול 10 מיליון שקל בלבד בשנה הנוכחית. ברשות עובדים בימים אלו על לוח שידורים לחודשים הקרובים, שאמור להוות גם בסיס ל-2011. "נרחיב את לוח השידורים באמצעות עוגנים, בשידורי הספורט, דרמה שבועית, תוכנית סאטירית פעם בשבוע, תוכנית אירוח עם פרשת השבוע, לייט-נייט בפורמט קצת שונה מזה שהיה במונדיאל, רצועת תרבות בפריים-טיים. כל זה צפוי לעלות אחרי החגים". במשך תקופה ארוכה זועמים ברשות השידור על ועדת המדרוג, ולא אחת הצהירו גורמים ברשות כי יש להפסיק את ההתקשרות עם הוועדה. שקלאר אמר היום: "האם נכון להישאר בוועדה? לא בטוח שאחרי הרפורמה, כשנתחזק, יהיה שווה לנו להיות חברים בוועדה". שקלאר גם התייחס לסוגיית האירווזיון: "כשלא היו לרשות השידור עוגני שידור, היה שווה לנו לשדר את האירווזיון פעם בשנה. אחרי שנתחזק, לא בטוח שזה יהיה שווה לנו לשדר את זה פעם בשנה". אחת הבעיות הקשות של הרשות, כך מאמין גילת, היא בעיית התדמית. "אנחנו צריכים לעבוד על כך, יש תוכניות נהדרות ברשת א', במורשת, הבעיה היא התדמית של הרשתות האלה, של הטלוויזיה", אמר היום גילת. "אנחנו צריכיך להגיע לקהל הצעיר יותר, ולא רק להקהל המסורתי שלנו", אמר בהתייחס לתחום הניו-מדיה, אחד העוגנים שאמורים לקבל דחיפה ברשות השידור בשנים הקרובות. לדברי גילת, "הרפורמה תושלם רק כאשר הצופים יראו את השינוי על גבי המסך, מאזיני הרדיו ישמעו את זה והגולשים יבחינו בזה באינטרנט, שכן אלה 3 הפלטפורמות המרכזיות שבהן צריכה רשות השידור להגיע לקהל צופיה ומאזיניה". גילת הוסיף: "אנחנו לא צריכים לקדש את הרייטינג, אבל לא להפנות לו גב. שידור ציבורי לא יכול להתעלם מזה שהוא רוצה להיות נצפה".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
