ביפ ביפ ביפ

הכותרות

בכותרת של מעריב ויתרו היום על "הביתה", וכותרת הענק בע' 2 היא "שיבה עצובה". ידיעות אימץ את "חוזרים הביתה"

מעריב וישראל היום בראשית הולכים על "ה/אחרונה"

בישראל היום יש הרחבה של הסקופ של אתמול: הרומנים לא תדרכו כהלכה את הצוות האווירי הישראלי.

הכותרת הראשית של המארקר מתייחסת לקרב הגדול בין נוני מוזס לאבי ניר.

על העיתונות החופשית של מוזס (בהתייחס למודעות החופש לקרוא, אותן הבאתי כבר, שכמתברר, מתפקדות גם כשלטי חוצות.

והקרב על השליטה.

שי גולדן כותב שזכותה של הוט להוריד את ביפ.

גילי איזיקוביץ מראיינת את עידו רוזנבלום בהארץ גם על אותו נושא, כאילו שיכולות להיות לו איזשהן תובנות. כמו שהוא אומר: "קטונתי מלהבין את ההחלטות. כל מה שאני יודע זה משמועות ואין לי מושג בעניין הזה".

ידיעות מפרסם ידיעה קטנה על מות הביפ בטור צד בע' 8. מוזכר שזה אחרי עשר שנות שידור, ושבמקום יעלה ערוץ קומדי סנטרל. בישראל היום יש כמובן ידיעה על זעם נגד הוט

ארז אפרתי

קיבל, כידוע, שמונה שנות מאסר. יובל גורן (מעריב) כותב שבזמן הקראת גזר הדין הארוסה ואמו של אפרתי שהו במשרדם של עוה"ד בני וקרן נהרי לא הרחק מבית המשפט, ושאלי אמרה בתחילת השבוע "אני מתכוונת לחכות לו גם אם יילך לכלא". בידיעות כתוב שהן המתינו מחוץ לאולם הדיונים.

יורם ירקוני כותב בידיעות שהעונש המקסימלי על העבירות שבהן הורשע האנס הוא 16 שנים. הוא קיבל רק חצי, בין היתר בגלל דברי החרטה שלו, עדי האופי, שירותו במערכת הביטחון ותרומתו לנזקקים. הוא גם זה שקפץ על נשיא צרפת בביקורו בארץ, כשנשמעה ירייה והגן עליו בגופו (בדיעבד, אולי היו לו בכלל כוונות אחרות בקשר לנשיא השרמנטי). גם בקשתו מפרקליטיו לא לחקור את המתלוננת בחקירה נגדית הרשימה את השופטים.

לדעתי הנוקשה וצרת האופקים, אין שום קשר בין הדברים, והאונס עולה עשרות ומאות מונים על כל מעשי הגבורה שלו.

צרורות לכותרות, למשניות ומה לא

הצירוף המושלם הזה (ynet) קורה רק פעם בירח מלא.

תודה לק' על הצילומסך המהיר.

7 לילות

למעריצים, עמית שהם כתב על נקודת אומגה, הספר החדש של דון דלילו.

אורן ברזילי ממופע הארנבות של ד"ר קספר, שחלה והחלים, מופיע בסלון ביתו וגם בסלונכם, אם רק תרצו: [email protected] לגון בן ארי הוא אומר: "זו הפעם הראשונה שאני מדבר על זה, אפילו עם עצמי". אלא שהוא דיבר על כך באפריל 2009, בחדשות 2. הוא בהחלט יכול לדבר על כך גם היום ובעשור הקרוב, רק אין סיבה לכתוב שזו הפעם הראשונה.

7 ימים

לרגל יומולדתו הממשמש, שמעון פרס זוכה לכתבת שער. באופן בלעדי הוא מצהיר: "אני מתגעגע לסוניה היא חסרה לי, לפעמים אני בודד. היא נשארה אהבה חיי, אבל זה כבר לא התאים. נשים נעלבות מדברים שגברים אפילו לא מבינים"

עכשיו, או שלבה נמס והיא מתקשרת אליו מיד, או שהיא מסננת מבעד לשיניה בן........... כ......... טפו..... וכו'.

ועל הילד של כולנו? "בלית ברירה, ייתכן שיהיה צורך להחזיר את גלעד שליט במבצע צבאי"

אוי, טוב שאמרת. שנתכונן, אולי נזיז אותו מהמקום שלו, אולי נתחוב אותו עוד שש אמות מתחת לאדמה.

בלוגלנד

במעריב סיפור שלושת הבלוגים ששנעלמו מהאוויר אתמול, בלי להזכיר את שמותיהם, כדי לא לשאת לשווא את שם האח הקדוש ג'ורג'.

TGI

ישראל היום העניק לקוראיו עטיפת כרומו עטופה לבנה, עליה כתוב, כמו אתמול בפרסומות, כובש לבבות. כשפותחים אותה יש פרסומת ענק: העם בחר: העיתון מס' 1 בישראל.

לפני פיזור

קוראז'.