תמורות בגיל הזהב: "יש מקום לדיור מוגן לאוכ' פחות מבוססות ברמת 3 כוכבים ולא 5"
הביקושים לדיור מוגן הולכים וגוברים מדיי שנה ובהתאם למגמה מוקמים יותר ויותר בתי דיור מוגן. זו כבר ממש לא צפיפות והזנחה, בתי הדיור המוגן מציעים כיום יחידות דיור בסטנדרט שלא היה מבייש מלונות מפוארים. Bizportal שוחח עם גורמים בתחום.
לפי נתוני דן אנד ברדסטריט לשנת 2010, חל גידול משמעותי בביקושים לדיור מוגן בקרב אוכלוסיית הגיל ה-3, גידול המוערך בכ- 28% לאורך חמש השנים האחרונות, ובהיקף הפיקדונות לדיור המוגן בשנים האחרונות בשיעור של כ- 17.06%. עוד צויין כי מדובר בענף יציב מבחינה פיננסית לטווח הארוך וכי המחזור הכספי עומד על כמיליארד שקל. לפי נתוני הלמ"ס, לסוף שנת 2009, כ- 9.7% מהאוכלוסייה במדינת ישראל מוגדרת כאוכלוסיית גיל שלישי, כלומר מעל גיל 70.
בעת רכישת יחידה בבית דיור מוגן, הרוכש משלם פיקדון עבור זכות המגורים במקום, זאת בנוסף לתשלום חודשי קבוע המגלם בין היתר את עלות השירותים שמספק המקום. דורון ארנון, מנכ"ל חברת מג'יק פיוצ'ר שבבעלותה בין היתר רשת מגדלי הים התיכון לדיור מוגן, אומר כי "הפיקדון לרוב נשחק בשיעור של כ-3% בשנה, כך שכאשר החוזה מסתיים חלילה עם מות הדייר, מקבלים בחזרה 65%-70% משוויו". ארנון מוסיף כי עלות התשלום החודשית עבור השירותים נעה בין 5,000 שקל לחודש עבור יחידות קטנות ןעד 9,000 שקל לחודש עבור יחידות גדולות ומפוארות".
ארנון מציין כי בדומה לרכישת דירה רגילה, עלות הפיקדון עבור יחידת דיור משתנה בהתאם למיקומה. "הפיקדון עבור יחידת 3 חדרים ב"הבית" ברמת השרון עומד על כ-2.5 מיליון שקל, בעוד במגדלי הים התיכון בת ים הוא עומד על כ-1.5 מיליון שקל".
"למרות שהפיקדון לרכישת יחידת דיור דומה למחירה של דירה רגילה, בתקופת המשבר לא נצפה שינוי דרמטי ברמת הביקושים", מציין ארנון וטוען כי אנשים העדיפו להשקיע ביחידת דיור כדי לשמור על ערך כספם. לדבריו, "רמת המחירים הקשיחה והגבוהה נובעת מהיצע נמוך מאוד, מתוחלת חיים הולכת ועולה וגידול ביכולת הכלכליות של האוכלוסייה המיועדת".
ארנון טוען כי "העלות הכלכלית של תחזוקת המבנים ועלות השירותים לא מאפשרים הפחתה משמעותית במחירן של יחידות הדיור", אולם לדעתו יש מקום בשוק לבתי דיור מוגן המתאימים לשכבות אוכלוסייה פחות מבוססות ברמה של 3 כוכבים ולא 5".
דליה שוסטר, יו"ר קבוצת נוה שוסטר ובעליה של רשת הדיור המוגן "נוה דור", אומרת כי "בתי דיור מוגן הפכו עבור בני גיל הזהב מבית להזדקן בו למרכז דיור איכותי. חל גידול במספר החדרים בכל דירה ושטח הדירות צמח ב-30%-50%, פועל יוצא של רצונם של הדיירים באיכות חיים מרווחת ובלתי מתפשרת שהיא המשך ישיר לצורת חייהם לפני המעבר לבית הדיור המוגן".
שוסטר מציינת כי "אם בעבר הגיל הממוצע של דיירי בתי אבות המיושנים היה 80, כיום ניתן לראות בבתי הדיור המוגן המודרניים והיוקרתיים דיירים החל מגיל 65. סטנדרט המגורים הגבוה מושך יותר ויותר אנשים הרואים בדיור המוגן סביבת מגורים מתאימה לבלות ולחיות בה". מנגד, ארנון טוען כי גיל הכניסה נע בין 75 ל-80. "לכאורה גיל הכניסה יורד כי הסטיגמה של בתי האבות הצפופים והמוזנחים נעלמה ואנשים מבינים כי בתי דיור מוגן מעניקים איכות חיים גבוהה, אולם מצד שני, אדם בן 70 כיום מתפקד כצעיר ועצמאי ולכן גיל הכניסה עדיין נע צפונה לכיוון גילאי ה-80".
כ-80% מבתי הדיור המוגן ממוקמים באזור המרכז, במיוחד באזור השרון ולתושבי הפריפריה מגוון האפשרויות מצומצם ביותר. שוסטר החלה לאחרונה בהקמתם של בתי דיור מוגן של בקרית טבעון ובחיפה. "גם לתושבי הפריפריה והצפון מגיעה האפשרות להזדקן בכבוד ויש אף שיגידו כי הם רק מתחילים את חייהם כשנכסנו לדיור המוגן", אומרת שוסטר.
