היעדר חבות במע"מ על פיצויים ששולמו בגין הפקעה

ביום 28.3.2010 ניתן על ידי בית המשפט העליון, מפי כב' השופט פוגלמן, פסק הדין בע"א 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה. באותו מקרה נרכשה זכות חכירה לדורות בידי המערערת בשנת 1998 בשטח של כ-16 דונמים, שעליהם הוקם בית מטבחיים. חודשיים לאחר הרכישה פורסמה תוכנית המפקיעה ארבעה דונמים. המערערת, שסירבה לפנות את המתחם, נתבעה על ידי הוועדה לתכנון ובנייה. לאחר התדיינות הושגה פשרה בבית המשפט, שלפיה יינתן למערערת פיצוי מינימלי בסך 450,000 דולר, אך הקביעה הסופית תהיה בידי בורר. הבורר קבע בפסק דינו הסופי סכומים שונים בגין ירידת ערך, אך לא הוסיף להם מע"מ, מכיוון שראה את רכיב הפיצוי הנ"ל כרכיב שאינו חייב במע"מ. מנהל מע"מ קבע כי מדובר בפיצוי חייב בשל הפקעה, ולאחר דיון בביהמ"ש המחוזי, שבו נדחתה עמדת המערערת, הגיע הדיון לביהמ"ש העליון. ביהמ"ש העליון התווה את מסגרת הדיון: תחילה יש לבחון האם הפיצוי הוא פיצוי הפקעה, שאין ספק כי חייב במע"מ. אם התשובה לכך שלילית, יהא מקום לבחון האם הפיצוי חייב במע"מ מעילה אחרת. ביהמ"ש קבע כי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 אינו יוצר הבחנה בגין פיצוי לפי סעיף 197 בשל פגיעה במקרקעין הצופה פני הפקעה או שאינה צופה פני הפקעה. ואכן, על פי הפסיקה המושרשת, ההפקעה לחוד והפגיעה במקרקעין לחוד. ביהמ"ש קבע כי הבחנה זו נשמרת גם אם הזמן שעבר בין הפגיעה ובין ההפקעה קצר, כדי חודשים. לכן סיכם בית המשפט וקבע כי מדובר בפיצוי עצמאי שאינו פיצוי הפקעה. מכאן בחן ביהמ"ש את שאלת חיוב פיצויי הפגיעה במע"מ מעילה אחרת, והגיע למסקנה כי לשון החוק אינה מתייחסת לכך (להבדיל מהקביעה הפוזיטיבית שבחוק לעניין הפקעה). לפיכך פנה ביהמ"ש לפרשנות תכליתית, ובדק את התכלית של הטלת המס על הערך המוסף, שהוא ההפרש בין מכירותיו של הנישום לבין רכישותיו במסגרת פעילותו, ואמר כי ראיית פגיעה כמכר לציבור חורגת מדי מהגישה שעל פי חוק התכנון והבנייה. לכך מוסיף ביהמ"ש את אי הנוחות מהטלת מס ממילא על מימוש הנעשה בכפייה, ואף מוסיף כי גם מבחינת עקרונות גלגול הערך המוסף אין לראות בכך עסקה - בהיעדר קונה. בית המשפט מסתפק בהנמקות אלה, ואינו מוכן להרחבה כוללת לעת הזו של כל פיצויי הנזיקין כנעדרי חבות במע"מ, ומותיר את הקרקע פתוחה להלכות עתידיות בעניין זה. לטעמנו אמירה זו של בית המשפט העליון מקרינה אף היא על שאלות בתחום מיסוי המקרקעין, ומחזקת את העובדה שאין מדובר במכירת זכות במקרקעין, ולדעתנו אף מחזקת את הטענה כי בנסיבות המתאימות אין למסות כלל פיצוי בגין פגיעה במקרקעין שעילתו נזיקית (ע"פ 365/98 בעניין אהרון חוטר ישי).

הכותבים: עו"ד זיו שרון - ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין; ועו"ד (חשבונאי) ניר הורנשטיין - ממשרד אלתר עורכי דין