זיכוי מעסיק, שהואשם בהעסקת עובד זר, לאחר שהוכח כי לשותפו היה היתר להעסקת העובד הזר בתחום הפעולה של השותפות

תפ 209/08 מדינת ישראל ? משרד התמ"ת נ' וימן יניב, מיום 7.2.2010. תקציר מאת עו"ד עינב כהן
עו"ד לילך דניאל |

העובדות --------------- יניב וימן (להלן: "המעביד") הבעלים של משתלת "הרמוניה בטבע" (להלן: "המשתלה") הממוקמת בכניסה למושב כרם מהר"ל. בין המעביד ובין מר ציון סימן טוב ( להלן: "מר סימן טוב") נחתם ביום 1.8.01 הסכם לשיתוף פעולה בנושא הגידולים והעובדים במשתלה. ביום 20.02.05, ערכו מפקחי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: "המאשימה") ביקורת במשתלה, שם ראו את מר Srisukho Khambuk (להלן: "העובד"), אשר אשרת העובד שלו רשומה על שם גב' חנה סימן טוב, רעייתו של מר סימן טוב, פורק משטחי פרחים ממשאית. לפיכך, הואשם המעביד בעבירה של העסקת העובד, שאינו אזרח ישראל או תושב בה, בניגוד לסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ("חוק עובדים זרים"), שכן העובד לא היה רשאי לעבוד אצלו.

עוד הואשם המעביד בעבירה של אי החזקת חוזה עבודה ומסמכים נוספים במקום העבודה, בניגוד להוראות סעיפים 11 ו- 2(ב)(5) לחוק עובדים זרים. לטענת המעביד, הוא צד להסכם שותפות לגידול צמחים במשתלה שלו, והעובד הזר הינו עובדו, בהיתר, של שותפו. בנוסף, בחומר החקירה מצויים חוזה העבודה עם העובד ואישור על ביטוח רפואי.

פסק הדין ------------------ סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים קובע, כי לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד. משכך, לא די בקיומו של היתר כללי, אלא יש צורך בהיתר ספציפי עבור אותו מעביד. כשמדובר בהליך פלילי, על המאשימה מוטל הנטל להוכיח במידה של למעלה מספק סביר, כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום. כאמור, בכתב האישום נטען, כי למעביד לא היה היתר להעסיק את העובד והעובד הועסק בניגוד להיתר שהיה לו וכמו כן, לא החזיק המעביד חוזה עבודה ו/או מסמכים נוספים לעובד, בהתאם לחוק העובדים הזרים. לעובד ניתן היתר עבודה ע"ש חנה סימן טוב.

מעיון בטופס הבקשה להעסקת עובדים זרים בחקלאות עלה כי, בין היתר, התבקש האישור גם בגין 3 דונם של צמחי בית פורחים. אף עלה, כי ההיתר להעסקת 4 עובדים זרים ניתן גם בגין 3 דונם של צמחי בית פורחים. הוכח, כי בין המעביד ובין מר סימן טוב נחתם הסכם שותפות לגידול צמחים, בין היתר פרחי בית, בגינם ניתן היתר ההעסקה. נוכח האמור קבע בית הדין, כי הוא מזכה את המעביד מעבירה של העסקת עובד זר בלא היתר. עוד נקבע, כי מטרת הדרישה להחזקת חוזה עבודה במקום ההעסקה הינה בקרה ופיקוח יעילים של הרשויות על ביצוע הוראות החוק. במקרים של מעסיקים פרטיים, שאינם מפעל מסודר, חובה על המפקחים, כדי לא לתת מכשול בפני עיוור, לתת למעביד את הזמן הדרוש למצוא את המסמך ולא לפתור אותו בדרישה להמצאת מסמכים בשלב מאוחר יותר.

במקרה הנדון, משעה שנתברר, כי המעביד המציא למאשימה את המסמכים המעידים, כי העובד הזר הועסק, כנדרש בחוק ובתקנות, עפ"י חוזה עבודה בשפתו ובעברית, וכי היה לו ביטוח רפואי, הרי שהעבירה מתרוקנת מתוכן, והיא נותרה בבחינת "זוטי דברים" בלבד.

נפסק, כי המעביד יזוכה מביצוע העבירה של העסקה שלא כדין בניגוד להוראת סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, ומביצוע העבירה של אי החזקת חוזה העבודה ומסמכים נוספים במקום העבודה בניגוד להוראות סעיפים 1ו ו- 2(ב)(5) לחוק עובדים זרים.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה