מיסוי תשלום לתושב חוזר

שאלה: ---------------- חברה ישראלית חתמה בשנת 2007 על הסכם עם תושב חו"ל למתן שירותים בחו"ל. לפי ההסכם, תשלום בעבור שירות שניתן בשנים 2007 ו-2008, ישולם על ידי החברה החל משנת 2009, במקביל לקבלת הכנסות על ידי החברה הישראלית. בחודש מארס 2009 הפך תושב החוץ לתושב ישראל, וקיבל מעמד של תושב חוזר (התגורר בחו"ל יותר משבע שנים). השאלות: 1. האם כאשר יבוצע תשלום לחשבונו של תושב חוזר בישראל, עדיין יחול פטור מהכנסה זו? 2. האם החברה המשלמת צריכה לפנות לפקיד השומה כדי לקבל פטור מניכוי מס, ואם כן - האם מדובר בפטור מתשלום לחו"ל? 3. לאחר שקיבל כסף בארץ, התושב החוזר מעוניין להעביר חלק מהכסף לחו"ל לתשלום התחייבויותיו. האם יצטרך לבקש פטור מפקיד השומה בגין העברה זו? אם כן - האם עליו לפרט את הסיבה לתשלום לחו"ל, כאילו היה נישום ישראלי?

תשובה: ------------------ לשאלה 1 על פי הנסיבות שצוינו בשאלה, נראה כי ההכנסה המתוארת כלל אינה נכנסת בבסיס המס בישראל. זאת, מכיוון שההכנסה הופקה מחוץ לישראל על ידי תושב חוץ. ואולם, יש לתת את הדעת לכך שפקיד השומה עלול לטעון כי יש למסות את ההכנסה על בסיס מזומן, קרי במועד שבו התקבלה בידי הנישום. כנגד טענה זו ניתן להציג טענות משפטיות ועובדתיות, ובכלל זה מקום הפקת ההכנסה [סעיף 4א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה")], ותושבות הנישום בעת הפקת ההכנסה. בשאלה מדובר בנישום שהוא "תושב חוזר ותיק". אם כך הדבר, אזי בכל מקרה הוא זכאי לפטור ממס הכנסה על הכנסה זו, שכן מדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל מאחד המקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה [פטור לפי סעיף 14(א) לפקודה]. ראוי לציין כי אין נפקות למקום שבו משולמת לנישום ההכנסה בפועל, שכן המבחן לקבלת הפטור, שנבחן בסעיף 14(א) לפקודה, הוא מקום הפקת ההכנסה או צמיחת ההכנסה, או המקום שבו מצוי הנכס המניב את ההכנסה. היות שלפי המתואר בשאלה ההכנסה הופקה מחוץ לישראל, אזי הנישום, כתושב חוזר ותיק, זכאי לפטור. עוד נציין כי המצב עלול להשתנות מהקצה אל הקצה מקום שבו הנישום לא ייחשב תושב חוזר ותיק. או-אז, על פי סעיף 14(ג) לפקודה (ראו הוראות מעבר לתיקון 168 בעניין זה), הנישום לא יהיה זכאי להטבות המפליגות שלהן זכאי תושב חוזר ותיק. במצב דברים זה עלול להתעורר ויכוח עם פקיד השומה כפי שתואר לעיל. לשאלה 2 מהשאלה עולה כי החברה תשלם את התשלום לנישום (אשר כאמור הוא תושב ישראל) בישראל. כך, מדובר בחברה תושבת ישראל, המשלמת תשלום בעד שירות לתושב ישראל. בשל כך חלה עליה חובת ניכוי מס במקור מכוח סעיף 164 לפקודה, מכוח צו מס הכנסה (קביעת תשלומים בעד שירותים או נכסים כהכנסה), התשל"ז-1977, ומכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז-1977. על כן, כדי להימנע מניכוי המס במקור, על החברה לפנות לפקיד השומה לקבלת פטור מניכוי מס במקור, בטענה כי ההכנסה אינה חייבת במס (מכיוון שהופקה מחוץ לישראל על ידי תושב חוץ), או פטורה ממס בשל הוראות סעיף 14(א) לפקודה. כמובן בידי פקיד השומה הסמכות לבדוק את טענות החברה בטרם ייתן את האישור, ואף ליזום הליך שומה שבו ישום את החברה ו/או את הנישום. לשאלה 3 הנישום, ככל תושב ישראל, מחויב בניכוי מס במקור בעת תשלום לתושב חוץ, וזאת מכוח סעיף 170 לפקודה. כדי לקבל פטור מניכוי המס בעת התשלום לתושב החוץ, עליו להוכיח כי ההכנסה, אשר נוצרה לתושב החוץ ובגינה הנישום מעביר את התשלום, אינה חייבת במס לפי פקודת מס הכנסה. לכן, כדי שיוכל להעביר את התשלום בלי שינוכה לו מס במקור (הבנקים שדרכם מעבירים את הכספים ינכו את המס אוטומטית בהיעדר אישור. ראו הו"ב 34/93) עליו לשכנע את פקיד השומה כי אכן ההכנסה אינה חייבת במס בישראל. גם בנקודה זו ניתנה בידי פקיד השומה סמכות להכניס את הנישום להליך שומתי בשל תשלום זה.

המשיב - ממשרד שגיב בלזר ושות', עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.