ה'פד' העלה את הריבית, מה אומרים הסוחרים...

הפדרל ריזרב הפתיע והעלה את ריבית הניכיון. השוק הגיב בירידות כי אנחנו נמצאים כבר בשלב הבא
אריאל אטיאס |

התקופה היא אוגוסט 2007. הפדרל ריזרב מפתיע וחותך את ריבית הניכיון בארה"ב בחצי האחוז. חודש לאחר מכן הוא מפתיע שוב ומפחית הפעם את הריבית במשק בחצי האחוז, מעמיד אותה על 4.75%. תקופה זו מסמלת את קריסת שוק משכנתאות הסאב-פריים בארה"ב ואת תחילת משבר האשראי הגלובלי שבשנתיים לאחר מכן שלח את הכלכלות המובילות בעולם למיתון.

הלילה (יום ו'), שנתיים וחצי אחרי, ה'פד' שוב הפתיע את השווקים והעלה את ריבית הניכיון ברבע האחוז ל-0.75% (לסיפור המלא). ההבדל היחיד הוא שאז כיוון הריבית המובהק היה כלפי מטה - הסוחרים הגיבו במכירת מניות. היום, כיוון הריבית המובהק הוא כלפי מעלה - הסוחרים מגיבים במכירת מניות. כלומר, למרות שהכיוון הוא הפוך - הריבית עולה ולא יורדת - התגובה בשוק היא אותה התגובה. וזו אולי חצי הכוס המלאה.

תחילה הסבר קצר. שיעור הניכיון, או "חלון ההנחה" כפי שנוהגים לכנות אותו, הוא מכשיר של המדיניות המוניטרית (נשלט על ידי הבנקים המרכזיים) המאפשר למוסדות זכאים ללוות כספים מן הבנק המרכזי לטווח הקצר, כדי להשלים מחסור זמני של נזילות. הריבית על ההלוואות שהבנק הלווה מחויב עליה נקרא שיעור ההנחה, שער הבסיס.

בשנים שקדמו למשבר הסאב-פריים שהביא למצוקת הנזילות בשווקים, הפער בין שיעור ההנחה לריבית הבסיס עמד בד"כ על אחוז לטובת שיעור ההנחה. היום, טרם העלאת הריבית הוא עמד כ-0.25% ועכשיו הוא עומד על 0.5% - עדיין רחוק מהפער ההיסטורי אך אותו פער שהיה קיים לאורך כל התקופה בה הריבית ירדה.

בכך, ה'פד' בעצם התחיל להכין את השווקים לשלב בו יצטרך לצאת לרחובות ולהתחיל לאסוף את כל הדולרים שחילק לבנקים במהלך השנתיים האחרונות. נכון ל-4 בנובמבר 2009 בסיס הכסף בארה"ב (M0) - סך כמות הכסף המצויה במשק במטבעות ושטרות הכוללת את הרזרבות של הבנקים בבנק המרכזי - עמד על 1.999 טריליון דולר. מדובר בעלייה של 142% תוך שנתיים. עם זאת, כמות הכסף במשק כפי שנמדדת בצורה רחבה יותר ע"י M2 (כמות המזומנים ופיקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד פלוס אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי) עלתה מ-7.41 טריליון דולר ל-8.36 טריליון דולר בתקופה שבין נובמבר 2007 לאוקטובר 2009 - עלייה של 12.9% בלבד.

העלאת ריבית רק ב-2011?

ל'פד' מאוד חשוב להדגיש, כי הוא לא שינה את הראייה הכללית שלו על הכלכלה האמריקנית ושעדיין אנחנו רחוקים מהידוק מוניטרי שישפיע על שיעור הריבית בה לווים האזרחים והעסקים במדינה. אך לא משנה מה'פד' יגיד כדי לנסות למזער את התגובה השלילית בשוק אנחנו יודעים שהעלאת שיעור הניכיון לבנקים מעידה על כך שה'פד' משוכנע שהכלכלה חזקה יותר ויכולה אף לעמוד באסטרטגיית יציאה מהירה מהצפוי.

דברי ה'פד' לא הצליחו להרגיע את הסוחרים שהחלו מזרימים פקודות מכירה ושולחים את השווקים הפתוחים למסחר לירידות שערים (המדדים המובילים באסיה נפלו בממוצע ביותר מ-2%). אך בדומה לכל פאניקה התגובה הלכה והתמתנה ככל שעברו השעות ובאירופה נרשמת בצהרי יום שישי מגמה מעורבת והחוזים העתידיים שבבוקר נסחרו בירידה של למעלה מאחוז משילים בשעה זו (11:20) 0.6% מערכם. כך שניתן להניח שהמשקיעים עדיין מנתחים את ההודעה ומוקדם עדיין לדעת מה תהיה ההשפעה על המסחר הערב.

בניסיון הרגעה נוסף אמר נשיא ה'פד' באטלנטה דניס לוקהארט, שהוא מודאג שההתאוששות עלולה לקרטע וששיעור האבטלה עלול להישאר גבוה. "זה נחוץ כדי לתמוך בהתאוששות שנמצאת בשלב מוקדם, ולעניות דעתי, עדיין שבירה", אמר לוקהארט בהתייחסות להעלאת ריבית הניכיון. רוב האנליסטים מסכימים עם הדעה שריבית הניכיון מבודדת מהמדיניות המוניטרית הרחבה, אך הם גם מסכימים שיש לה משמעות סימבולית.

כדי שלא נוכל להתבלבל גם נשיא הפרדל ריזרב של סנט לואיס, ג'יימס בולארד אמר הלילה לכתבים, כי מועד העלאת הריבית במשק בארה"ב עודנו "רחוק בדיוק כפי שהיה תמיד". הוא טען כי השווקים מתמחרים העלאת הריבית השנה, בעוד שסביר יותר שהמהלך יתרחש רק ב-2011.

השוק כבר מתמחר

ועכשיו לחצי הכוס המלאה - תגובת הסוחרים. כאמור, מיד עם היוודע הדבר על העלאת הריבית עברו המניות במסחר מאוחר בוול סטריט לרשום ירידות שערים שחלחלו בהמשך למסחר בשוקי אסיה. בכך אותתו המשקיעים שבשונה מלפני רק מספר חודשים החשש העיקרי שלהם כרגע הוא לא מעוצמת ההתאוששות הכלכלית אלא מהחלופה להשקעה בבורסה. שכן, העלאת הריבית תהפוך את ההשקעה במניות לפחות אטרקטיבית.

כדי להמחיש את התופעה נחזור אחרונה מעט ונסתכל על תגובת השוק בפעמים בהם דו"ח התעסוקה בארה"ב היה טוב מהצפוי. השוק קיבל תחילה את הנתונים באהדה, שכן הדבר מעיד על שיפור בכלכלה, אך שעות בודדות לאחר פרסומו המדדים כבר ביצעו סיבוב פרסה חד ברקע לגידול בציפיות להעלאת ריבית.

כלומר, היה ניתן להניח שהמשקיעים יגיבו בחיוב להחלטת הבנק המרכזי לעלות את הריבית כיוון שהיא מעידה על אמון במערכת. אך בפועל, הם הגיבו הפוך ואותתו בכך שמה שהבנק המרכזי והיושב בראשו בן ברננקי רק מתחילים להפנים - השוק כבר מתמחר.

** אריאל אטיאס הוא עורך שוק ההון של אתר Bizportal

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה